בעיכוב של למעלה משנה, חקיקת חוק תקומה – שנועדה להסדיר את סעדי השיקום בחבל אך נתקלה עד כה בקשיים משפטיים מטעמים שקשורים לעקרון של איסור אפליה – עברה את אישור ועדת שרים לענייני חקיקה וצפויה לעבור בקרוב לאישור הכנסת.\

נייר עמדה משותף של מרכז אדוה וארגונים נוספים מראה כיצד הוראות החוק 'מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' חוטאות הלכה למעשה למטרות השיקום המכליל.

בראש ובראשונה, החוק המוצע חוזר על הקביעה השרירותית ביחס לתחום החבל – של 7-0 ק"מ, מתעלם מהיות המרחב הדרומי מרחב חברתי-קהילתי-כלכלי משותף, וגודע את המרחב באופן שצפוי לפגוע ביכולת השיקום הכלכלי ובחוסן של האזור כולו.

יתר על כן, החוק במתכונתו הנוכחית לא מייחס חשיבות לשותפות של תושבי החבל במנגנוני קבלת ההחלטות הנוגעות להם עצמם ומותיר פתח לריכוזיות של טיפול בידי גורמים חיצוניים, מעל ראשם של התושבים. על מנת שהוראות החוק יעלו בקנה אחד עם תכלית השיקום המכליל, אנו מציעים להכניס לנוסח הסופי של החוק מספר תיקונים מהותיים, ובראשם את הרחבת גבולות החבל כך שיכלול, לכל הפחות, גם את הערים: אופקים, אשקלון, נתיבות ורהט.

בנוסף, על מנת להבטיח כי תקציבי השיקום ישרתו את מטרתם מומלץ להגביר את מנגנוני הפיקוח והבקרה אחר תהליכי השיקום – לרבות קביעת חובת פרסום שוטף של דוחות בקרה תקציביים; ולשפר את התיאום והשותפות ההכרחיים בין מנהלת תקומה למשרדי הממשלה, ובין הערים למרחב הכפרי, באופן שיחזק את המרחב הדרומי המשותף לכלל תושביו.

לבסוף, ראוי כי נוסחו הסופי של החוק יכלול הוראות בדבר יצירת מנגנוני היוועצות שוטפת עם תושבי.ות המקום ועם ארגוני שטח וארגוני חברה אזרחית הפועלים במרחב הדרומי.