תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | הנתונים המוצגים במסמך קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם | בדור האחרון הלכה והתהוותה שכבה של ישראלים עשירים מאוד, אשר משתמשים בעושרם להבטחת מעמדם

נס כלכלי שהוא נחלתו של מיעוט. כך לפי הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, תמונת מצב חברתית 2017. הדו"ח עוסק בתחומים: עבודה ושכר, חינוך והשכלה גבוהה, דיור, בריאות, רווחה ופנסיה ועוד

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה לשנת 2016. פירות הצמיחה חלחלו וממשיכים לחלחל כלפי מעלה יותר מאשר כלפי מטה

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה לשנת 2015. הדו"ח קורא תיגר על התשובה הממשלתית השגרתית לסוגיות חברתיות: צמיחה, צמיחה ועוד פעם צמיחה. הנתונים אינם מגבים את התשובה הממשלתית

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה: הלב הישראלי במערב אירופה, הרגליים בשוליים המזרחיים והדרומיים של היבשת

על הפער שבין "אומת הסטארט-אפ" לישראל של מטה

הדו"ח מעלה כי בשנת 2011, ההכנסות של מרבית האוכלוסייה היו יציבות או שקטנו בשיעורים זעירים. השינויים המשמעותיים ביותר נרשמו בעשירון הגבוה ביותר, שהכנסותיו קטנו ב-7.4%

רוב הנתונים מתייחסים ל-2010, שנה של התאוששות מן המשבר הפיננסי העולמי, אך בכל הנושאים מוצגת גם תמונה של כל העשור האחרון.

רחוקה. הומוגנית. רק צריך לעשות אותה דומה למרכז. שלמה סבירסקי מסביר למה השימוש במושג "פריפריה" עושה דה-פוליטיזציה לסוגיות של פיתוח, שוויון וחלוקת משאבים. מישהו אמר ערבים, מזרחים, כפרים לא מוכרים ותעשיות לואו-טק?