השיבוש בשרשראות האספקה כתוצאה ממגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה הם מהגורמים העיקריים העומדים מאחורי העלייה הניכרת ביוקר המחיה במדינות רבות בעולם. זה בא לידי ביטוי בהתייקרות ניכרת במחירי המזון והאנרגיה בחודשים האחרונים. התייקרויות אלו הפכו למשבר של ממש המשפיע באופן חמור על ציבור רחב במדינות רבות. לפי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), התייקרויות המחירים הנוכחית עלולה לדחוף 71 מיליון איש נוספים בעולם לחיי עוני, ולהכביד על חייהם של מאות מיליונים ברחבי העולם.

משבר יוקר המחיה הגלובלי הצית הפגנות ומחאות נרחבות במדינות רבות. בתגובה, במדינות שונות הפעילו הממשלות צעדים שונים על מנת להקל על הציבור בהתמודדות עם התייקרות המחירים. בבריטניה, שם השפיע המשבר באופן חריף במיוחד, החליטה הממשלה על הענקת מענקים ישירים למשפחות מעוטות הכנסה להתמודדות עם יוקר המחיה, ועל השקעה ציבורית להפחתת מחירי החשמל לכלל האוכלוסייה. מהלכים דומים נעשו גם בגרמניה, שם גם ביצעה הממשלה מהלך זמני של הפחתה ניכרת במסי הדלק ובמחירי התחבורה הציבורית, באמצעות הנהגת כרטיס חופשי-חודשי ארצי במחיר 9 יורו בלבד. ניסוי זה, שהסתיים לאחרונה, התברר כמוצלח במיוחד לא רק בכל הנוגע להקלה על יוקר המחיה, אלא גם בהסטת נוסעים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית במסגרת מדיניות סביבתית ואקלימית. ממשלת ספרד קבעה גם היא לאחרונה ועד סוף שנת 2022 נסיעות הרכבת במדינה יהיו בחינם לציבור הנוסעים.

ישראל גם היא מושפעת כמובן מהמגמה הגלובלית, כאשר גם כאן עלו לאחרונה מחירי החשמל ומחירי הלחם באופן ניכר. גם כאן, ועל מנת למתן את התייקרות הדלק, החליטה הממשלה על הפחתה זמנית במס הבלו. עם זאת, צעד זה, כמו גם הפחתת המכסים עליה הכריזה הממשלה, מהווים שניהם צעדים שמהותם הפחתת ההכנסה הממשלתית, כאשר עד היום הממשלה נמנעה מצעדים שמהותם דווקא הגדלת ההוצאה באמצעות סבסוד ותמיכה למשקי בית שנפגעו במיוחד מהתייקרויות המחירים.

אלא שלא די בכך. ההתמקדות במחירי האנרגיה והמזון מטשטשת את העובדה שבישראל ההתייקרויות החריפות ביותר בעשור האחרון היו דווקא בתחומים אחרים, המושפעים פחות ממגמות גלובליות, אלא נגזרים בעיקר מהמדיניות הממשלתית אצלנו. על תחומים אלו נמנים ההתייקרויות בתשלומים הפרטיים בתחומי החינוך והבריאות, ובעיקר – בעלייה המורגשת ביותר במחירי הדיור ובהעדרם של מנגנונים שיבטיחו דיור בר-השגה.

טשטוש זה אינו מקרי. בתחומי המזון והאנרגיה מתמקדת הממשלה בצעדים שמהותם הפחתת מיסים ומכסים – צעדים אשר מתיישבים עם המדיניות הכלכלית של 'מדינה קטנה' השולטת גם כך בישראל. בבסיס תפיסה זו עומדת מדיניות של הפחתת הכנסות המדינה לצד מדיניות תקציב תקציבית קפוצת יד, שחיקת השירותים החברתיים ונסיגת המדינה מאחריותה על חיי תושביה.

כך, בעוד שבתחומי המזון והאנרגיה יכולה הממשלה 'להסתתר' מאחורי התהליכים הגלובליים שמחוץ לשליטה, ממשיכה זו להתעלם מהגורמים הנוספים והמשמעותיים יותר המטילים נטל הולך ועולה על משקי הבית בישראל.

במילים אחרות – בתחומים המרכזיים בהם הורגשו עליות המחירים וההכבדה על יוקר המחיה בישראל – דיור, חינוך ובריאות – לא תוכל הממשלה להסתפק בהפחתת מיסים או בהפניית אצבע מאשימה לגורמים גלובליים בלתי נשלטים.

ההוצאות הפרטיות הגדלות של הציבור בתשלומי חינוך ובריאות, העלייה הניכרת במחירי הדירות והיעדר מדיניות של רגולציה על מחירי השכירות, שכירות ארוכת טווח ודיור ציבורי – כמו גם השכר הנמוך המאפיין את שוק העבודה בישראל, דורשים מהממשלה לנקוט בצעדים הפוכים מאלה הננקטים היום, ולהביא לגידול ניכר בהוצאה התקציבית החברתית בישראל, שהיום נמוכה למדי בהשוואה בין-לאומית.

על צעדים אלו ניתן למנות את הדרישה להעלאת שכר המינימום, להגדלת ההוצאה על חינוך לתלמיד ולתקצוב הולם של מערכת הבריאות שיפחית את העלייה המתמשכת בהוצאה הפרטית על בריאות. כמו כן, צעדים אלו צריכים לכלול מדיניות השקעה נרחבת בתחום הדיור, לרבות הרחבה ניכרת של מאגר הדיור הציבורי ויצירת חלופה של שכירות ארוכת טווח ללא מטרות רווח, שיהפכו לחלופה רלוונטית לשכבה רחבה של אוכלוסייה. כך, גם אם אין ביכולתה לפתור את סוגיית יוקר המחיה הגלובלית, הוצאה חברתית רחבה יותר והפנייתה להרחבת השירותים החברתיים בישראל תאפשר את הפחתת הנטל הכלכלי העיקרי המעיק היום על משקי הבית בישראל.

// המאמר פורסם במקור באתר חדשות N12, במסגרת פרויקט מיוחד לערב יום הכיפורים תשפ"ג: "דעה לא פופולרית: הצעות שיוצאות נגד הקונספציות – ומציגות פתרון אחר לסוגיות הבוערות בישראל"