הפקרתם של תושבי ותושבות הכפרים-הבלתי מוכרים זועקת. הסיכון הבטחוני מונע את יציאת האזרחים להצטיידות וכך נוצרת סכנה לאי-בטחון תזונתי ואף לרעב, שעלולה להתגבר ככל שהמלחמה תתארך

מחקר זה עוסק באי־ביטחון תזונתי בקרב ערבים־בדואים המתגוררים בכפרים הבלתי־מוכרים בנגב. מטרתו לברר סוגיות יסוד בנושא, החסרות לקידום מדיניות המותאמת לקשיים המרובים עימם מתמודדת אוכלוסייה זו

פערים בהכנסה מובילים לפערים בהוצאה על מזון: קשישים המצויים בעשירונים הנמוכים צורכים פחות מזון מקשישים המצויים בעשירונים העליונים. קיים חשש שקשישים בעשירונים הנמוכים אינם יכולים לאפשר לעצמם רכישה של סל מזון בריא

חוסר בטחון תזונתי משמעו נגישות לא רק לכמות מספקת של מזון, אלא גם למזון איכותי

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

הרצון לתמרץ יהודים חרדים להשתלב בשוק העבודה מוצדק, אבל התעלמות מההשלכה של צעד כמו שלילת סבסוד מעונות היום על משפחות האברכים בכללותן – לרבות רעיותיהם וילדיהם של האברכים – היא לא אחראית

המסמך מציג את השלכות הקורונה על בילאל, נער מכפר לא מוכר בנגב. הדמות נבנתה על יסוד מידע מתחקיר ובהתבסס על סיפור אמיתי, לצד נתונים מחקריים. המסמך נכתב כחלק מפרוייקט משותף של מרכז אדוה ו'צוותי המומחים של המשבר'

משבר הקורונה לימד אותנו שיש יעדים שהשוק החופשי אינו יכול להשיג ללא התערבות מדינתית

בעוד ממשלת ישראל פותחת את גני הילדים, היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה שמאות אלפי תלמידים מהמעמד הכלכלי הנמוך מנותקים ממפעל ההזנה – הארוחה היומית החמה שהיו מקבלים במוסדות החינוך עד לפרוץ המשבר

כתוצאה ממשבר הקורונה, לצד הגידול בעוני והצטרפותם של משקי בית חדשים לסביבת העוני, צפויה גם הצטמקות נוספת של המעמד הבינוני תוך גידול משמעותי באי-השוויון בישראל