מאמר

בשל הסגר: מאות אלפי תלמידים ללא תזונה ראויה

בעוד ממשלת ישראל פותחת את גני הילדים, היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה שמאות אלפי תלמידים מהמעמד הכלכלי הנמוך מנותקים ממפעל ההזנה – הארוחה היומית החמה שהיו מקבלים במוסדות החינוך עד לפרוץ המשבר

בעוד ממשלת ישראל פותחת את גני הילדים, היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה שמאות אלפי תלמידים מהמעמד הכלכלי הנמוך מנותקים ממפעל ההזנה – הארוחה היומית החמה שהיו מקבלים במוסדות החינוך עד לפרוץ המשבר. לא די שלרבים מהם אין מחשב או חיבור לאינטרנט, הרי שכעת – דווקא בעיצומו של משבר כלכלי מחריף והולך – הם לא מקבלים תזונה ראויה שמגיעה להם על פי חוק.

מערכת החינוך לא פועלת במנותק מהמציאות החברתית, הכלכלית, התרבותית והפוליטית שבה היא מתקיימת. לפי דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2018 של המוסד לביטוח לאומי, ב־2018 חיו בישראל כ־469 אלף משפחות עניות – קרוב לשני מיליון נפשות, ובהן 841,700 ילדים. ישראל נמצאת במקום השני בשיעור הילדים העניים מבין מדינות ה־OECD, שנייה רק לטורקיה.

חלק גדול מילדים אלו – 638 אלף לפי הערכות – סובלים מאי ביטחון תזונתי, המוגדר כהיעדר נגישות סדירה למזון בכמות מספקת, מזון בריא ומזין הכולל את כל אבות המזון ומאפשר חיים בריאים ופעילים. מספר זה אינו מביא בחשבון את הקבוצה ההולכת וגדלה של אלפים רבים – "הילדים הרעבים החדשים" – שהצטרפו לקבוצה זו בעקבות המשבר הכלכלי.

מערכת החינוך הישראלית כוללת מפעל הזנה לתלמידים מתוקף חוק ארוחה יומית לתלמיד מ־2005. החוק קובע הסדר של מתן ארוחה חמה לתלמידי גן חובה ובתי ספר יסודיים שבהם מונהג יום לימודים ארוך (עד השעה 16:00). מפעל ההזנה מתקיים גם במוסדות החינוך המיוחד, הפועלים במתכונת יום ארוך מתוקף חוק החינוך המיוחד. בסגר הראשון שהוטל על בתי הספר באמצע חודש מארס, רק כ־18 אלף מתוך כ־400 אלף הילדים התלויים בתוכנית המשיכו לקבל מזון – כך עולה מנייר עמדה ששלחו עשרות מומחים מתחום התזונה והבריאות למל"ל. חלק מתקציב מפעל ההזנה נלקח על ידי משרד העבודה והרווחה למימון ארוחות לקשישים.

גם עתה, לאחר הסגר השני, לא נמצא מענה לילדים שנהנו ממפעל ההזנה וכן גם לילדים נוספים ולעשרות אלפי נערים ונערות בסיכון שאינם זוכים לארוחה יומית. האבסורד בעניין הוא שזו אינה בעיה תקציבית: משרד האוצר הקצה תקציב של כ־600 מיליון שקלים למתן מענה לילדים הזקוקים לארוחה. תקציב שאינו ממומש בשל האנדרלמוסיה, חוסר השקיפות והיעדר יכולת ארגונית ותיאום בין משרדי הממשלה שונים, המותיר מאות אלפי ילדים, חלקם הולך לישון רעב, ללא מענה לצורך הבסיסי ביותר שלהם.

// המאמר מאת ד"ר סראב אבו רביעה מהמחלקה לחינוך באונ' בן־גוריון, ופרופ' יוסי דהאן, יו"ר מרכז אדוה — ראשי צוות חינוך במסגרת "צוותי המומחים של המשבר". פורסם במקור בעיתון 'ישראל היום'.