עיון בפסק דין של העליון ובטיוטת תקנות של שר הבריאות על רקע מצוקת מערכת בריאות הנפש.

מכתב למנכ"ל משרד הבריאות מאת מרכז אדוה, א.ס.ף ורופאים לזכויות אדם מראה שטיוטת התקנות החדשות המדירות את מרבית מבקשי המקלט מביטוח בריאות ממלכתי, אינן מוסריות, וגם אינן כלכליות.

נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות

המחקר בוחן את השפעת הוצאות הבריאות מן הכיס על הכנסתם של משקי בית שבראשם מבוגרים בני.ות 65 ומעלה, בישראל ובארצות אירופיות נבחרות, בין השנים 2015-2004

ההצעה בחוק ההסדרים היא צעד קטן בכיוון הנכון. אך מה שנדרש הוא הכנסת כל שירותי השב"ן ושירותים נחוצים נוספים לסל הבסיסי, והגדלת עלות סל הבריאות המגיע לכל תושבי ישראל

התוכנית הכלכלית לשנת 2023 כוללת ניסיון חיובי של משרד האוצר למנוע כפילות ברכישת ביטוחים פרטיים, וזאת על-ידי חיוב חברת הביטוח להיות הגוף המשלם עבור ניתוח או ייעוץ רפואי של מבוטח.ת שרכש.ה שתי תוכניות פרטיות: אחת של הביטוח המשלים של קופות החולים והשנייה של חברת הביטוח

כמה מהסעיפים בחוק ההסדרים לשנת 2023 נועדו לגרום לחברות הביטוח הפרטיות לצמצם את פעילותן בביטוחי בריאות. עכשיו נותר לראות האם חוקים אלה יקודמו גם בכנסת ובממשלה הבאה, וחשוב מכך – האם המדינה תעמוד בלחץ של חברות הביטוח

נייר עמדה של רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה שהוגש והוצג בפני ועדת אש – הוועדה להעצמת שירותי הבריאות בישראל ואסדרת מערכת הבריאות הציבורית והפרטית

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר

לתקציב מערכת הבריאות הציבורית חסרים, לפי ההערכה, 15 מיליארד ש"ח. סכום דומה משולם מדי שנה על-ידי הציבור לביטוחים המשלימים והפרטיים, שאינם מספקים מענה בעת המשבר הבריאותי המתרחש היום