ד"ר מירי אנדבלד-סבג בתוכנית "פותחים שוק" על התכווצות מעמד הביניים בישראל
לצפייה
כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
כתבתה של הדר גיל-עד בחדשות 13, 19.2.2026
ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" שתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים.
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
ההשפעה של סדר היום הלחימתי על החברה הישראלית היא עמוקה ורחבת היקף. היא לא רק מעצבת את סדר העדיפויות הלאומי ומסיטה משאבים מתחומים חיוניים, אלא גם מחלחלת לתודעה הציבורית ומשפיעה על תפיסת המציאות. החברה הישראלית, המצויה תחת איום מתמיד, מפתחת חוסן ויכולת הסתגלות גבוהים, אך במקביל עלולה לפתח תלות מסוימת במצב החירום הביטחוני. תלות זו עלולה להקהות את הביקורת הציבורית על מדיניות הלחימה ולהקשות על קידום פתרונות מדיניים לסכסוכים.
שוויון הוא לא רק ערך כלכלי-חברתי, הוא גם ערך תרבותי ופוליטי. דברים בעקבות ספרו של דרין מקמהון: "שוויון – תולדותיו של רעיון חמקמק".
תמונת אי־השוויון המצטיירת מהשיח הציבורי בישראל היא די ברורה ודי מוסכמת: בקווים גסים, האשכנזים למעלה, המזרחים מתחתם והערבים מתחת למזרחים. איך זה קרה? המסמך מספק רקע היסטורי להתהוות תמונת אי-השוויון וההיררכיה המעמדית בישראל ועומד על השינויים שהתרחשו בתמונה זו בשנים האחרונות
הערות על הצעת ראש הממשלה נתניהו לתיקון חוק "הקרן לאזרחי ישראל"
הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר
אם אנו רוצים במערכת שירותים מדינתיים חזקה, נדיבה ושוויונית יותר, אנו צריכים להעניק למדינה מימון גבוה יותר
העושר, הנתפס בדרך כלל כעניין אישי ופרטי ביותר, מרגע שהוא חוצה רף מסוים, הוא הופך להיות סוגייה ציבורית
הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | בשעה שבמורדות הפירמידה נאלצו מיליונים להסתפק בדמי אבטלה זעומים, במענקים אקראיים או בנגיסה בחסכונות המשפחתיים, במעלה הפירמידה המשיכו רבים לקבל את שכרם המלא, שהיה גבוה ממילא ובמקרים רבים אף המשיך לעלות. ובפסגת הפירמידה, עשירי הארץ המשיכו ליהנות מהכנסות הוניות בארץ ובחו"ל.
הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | הנתונים המוצגים במסמך קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם | בדור האחרון הלכה והתהוותה שכבה של ישראלים עשירים מאוד, אשר משתמשים בעושרם להבטחת מעמדם
לרגל 1 במאי: הדו"ח השנתי של מרכז אדוה על חלוקת עוגת ההכנסה בין עובדים ומעסיקים, על מקבלי שכר גבוה ונמוך בישראל ועל מגמת ההתאגדות בשנים האחרונות
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: