ד"ר מירי אנדבלד-סבג בתוכנית "פותחים שוק" על התכווצות מעמד הביניים בישראל
לצפייה
כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
כתבתה של הדר גיל-עד בחדשות 13, 19.2.2026
ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" שתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים.
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
נראה כי מערכת הבריאות הישראלית תמשיך להיות מעורבת ציבורית־פרטית, ראשית בגלל הדרך בה השילוב הזה התפתח – כתשובה למימון החסר ולאתגר של אספקת שירותים בזמן אמת. המשקל של השניים – הציבורי והפרטי – הוא בעל חשיבות גדולה, אם אנו שואפים לשוויון בנגישות לשירותי בבריאות
מתוקף ההסכמים הקואליציוניים ובעקבות לחץ סקטוריאלי של מפלגת הציונית הדתית, הוגדל התקציב של מרכז החוסן ביו"ש בסכום הגבוה ביותר בקרב כלל מרכזי החוסן, יותר מהתקציב הנוסף שהופנה למרכזי החוסן בעוטף עזה, אשקלון ונתיבות. מרכזי החוסן בגליל, ומרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב לא קיבלו תוספת תקציבית כלל
מדוע החליטה הממשלה להוסיף תקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד, בעוד שהנתונים על אודות מספר נפגעי החרדה המטופלים במרכזי החוסן ברחבי המדינה הראו שיש לחזק לכאורה דווקא את מרכזי החוסן בדרום?
אנשי ונשות הרפואה הערבים הם אזרחים שבזמן שגרה אין המדינה מכירה בחשיבותם, ורק בשעת מצוקה או משבר נזכרת שהם משאב יקר
המחקר בוחן את השפעת הוצאות הבריאות מן הכיס על הכנסתם של משקי בית שבראשם מבוגרים בני.ות 65 ומעלה, בישראל ובארצות אירופיות נבחרות, בין השנים 2015-2004
הצעת התקציב של משרד הבריאות כוללת תוספות חשובות, אולם אין בהן כדי לפתור את הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות הציבורית: החוסר בתקנים עבור רופאים.ות ואחים.ות, הגורם לשחיקה הן מצד אנשי רפואה והן מצד החולים, לאי יציבות של המערכת הציבורית ולהאצת פיתוח של מערכת פרטית שאינה משרתת את כלל תושבי.ות ישראל
בשנים האחרונות ישנה החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. עם זאת, העליה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש
הרעיון של פיתוח שירותים למניעת תלות והידרדרות תפקודית של אזרחים ותיקים הוא חיובי. יש לקוות שעצם העלאת הנושא תביא לפיתוח שירותים חדשים ולשיפור הן של מצב הזקנים והן של תנאי ההעסקה של עובדים ועובדות שאמורים.ות לתרום לשיפור הזה
ההצעה בחוק ההסדרים היא צעד קטן בכיוון הנכון. אך מה שנדרש הוא הכנסת כל שירותי השב"ן ושירותים נחוצים נוספים לסל הבסיסי, והגדלת עלות סל הבריאות המגיע לכל תושבי ישראל
התוכנית הכלכלית לשנת 2023 כוללת ניסיון חיובי של משרד האוצר למנוע כפילות ברכישת ביטוחים פרטיים, וזאת על-ידי חיוב חברת הביטוח להיות הגוף המשלם עבור ניתוח או ייעוץ רפואי של מבוטח.ת שרכש.ה שתי תוכניות פרטיות: אחת של הביטוח המשלים של קופות החולים והשנייה של חברת הביטוח
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: