הצעת התקציב של משרד הבריאות כוללת תוספות חשובות, אולם אין בהן כדי לפתור את הבעיות הבוערות ביותר של מערכת הבריאות הציבורית: החוסר בתקנים עבור רופאים.ות ואחים.ות, הגורם לשחיקה הן מצד אנשי רפואה והן מצד החולים, לאי יציבות של המערכת הציבורית ולהאצת פיתוח של מערכת פרטית שאינה משרתת את כלל תושבי.ות ישראל

בשנים האחרונות ישנה החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. עם זאת, העליה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש

כמה מהסעיפים בחוק ההסדרים לשנת 2023 נועדו לגרום לחברות הביטוח הפרטיות לצמצם את פעילותן בביטוחי בריאות. עכשיו נותר לראות האם חוקים אלה יקודמו גם בכנסת ובממשלה הבאה, וחשוב מכך – האם המדינה תעמוד בלחץ של חברות הביטוח

נייר עמדה של רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה שהוגש והוצג בפני ועדת אש – הוועדה להעצמת שירותי הבריאות בישראל ואסדרת מערכת הבריאות הציבורית והפרטית

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת

החלטות הממשלה שנועדו לקדם את חוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022 כוללות שלושה סעיפים המצביעים על החולים כעל אויבי העם החדשים

יש לקוות שמשבר הקורונה יוביל להתעניינות מחודשת במערכת הבריאות הציבורית מצד המפלגות או מצד המועמדים לראשות הממשלה. ללא לחץ פוליטי, המערכת תמשיך לסבול ממחסור ומתת-תקצוב

הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים כוללת סימנים מדאיגים להמשך המגמה של הפרטה במערכת הבריאות הציבורית

הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים מעלה תחושה שהיא נכתבה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה ואי אפשר למצוא בה ולו מילה על שירותי בריאות הציבור

ישראלים עמדו במרפסות ומחאו כפיים לצוותים הרפואיים בבתי החולים, המטפלים, במסירות ובנחישות, בחולי הקורונה. יפה ומרגש. עכשיו צריך לתרגם את ההערכה וההודיה לשיפור בתנאי העבודה בבתי החולים, לא רק בזמן קורונה