בשנת 2012, העובדים בישראל נהנו מגידול בתעסוקה ומירידה מתמשכת באבטלה, שעמדה על 6.9%. עם זאת, חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית נותר כשהיה ב-2011: 62% - שיעור  נמוך משמעותית מזה שנרשם עשר שנים קודם לכן, ב-2002: 67%. חלקם של המעסיקים ("העודף התפעולי") דווקא עלה ב-2012 - ל-15%, השיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון.

הם עדיין ממשיכים לעשוק את הציפור ועכשיו גם יש בנק שיעזור.

מצגת קצרה על רקע הדיונים על תקציב המדינה לשנים 2013-2014

נתון מפתיע: 3 מתוך 10 המקורות הגדולים

של השקעות ישירות זרות בישראל – מקלטי מס

ניתוח מגדרי של דו"ח הממונה על השכר במשרד אוצר לשנת 2011

נכתב במסגרת פרויקט לצמצום פערי שכר מגדריים

יום שני, כ"ט באדר תשע"ג, 11 במרץ 2013

בין השעות 12:30-14:30 באולם נגב בכנסת

לקראת חקיקת תקציב המדינה לשנת 2013, מציב מרכז אדוה ארבעה יעדים בתחום הבריאות, המלווים בנתונים והסברים.

מבט מגדרי על תקצוב הספורט בישראל

לקראת תקציב המדינה לשנת 2013: הפרסום הראשון בסדרה של מרכז אדוה על היעדים והמגמות של תקציב המדינה

מצגת: עושר פיננסי, מיסוי והשקעות

רק 28.8% ממי שהיו בני 17 ב-2002 התחילו בלימודים אקדמיים עד שנת 2010

מהדיון והביקורת על חוק "הרווחים הכלואים" נשכח עניין מרכזי, המקפל בתוכו את עתידם של סכומים גבוהים בהרבה מאותם מיליארדי שקלים המכונים "הרווחים הכלואים". מדובר בכספים שניתן לכנותם "הרווחים שכבר אינם כלואים".

הכל יודעים שבתי ספר נבדלים זה מזה, בין השאר, בגודל התקציבים העומדים לרשותם. מה גודל הפערים? איש אינו יודע, מן הסיבה הפשוטה שבישראל אין מתפרסמים נתונים תקציביים מלאים עבור כל בית ספר

המעמד הבינוני נדרש היום לממן מיסוי נמוך שממנו נהנה בעשור האחרון מיעוט של בעלי הכנסות גבוהות.

כתבת וידאו

במלאת 45 שנה לשליטת ישראל בשטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1967, מפרסם מרכז אדוה את הדו"ח הדו-שנתי על נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מאת ד"ר שלמה סבירסקי. הדו"ח מנתח את הנטל הכלכלי, החברתי, הצבאי, הפוליטי והמדיני של הסכסוך על ישראל.

 בין 2001 ל-2011 גדלה ההכנסה הלאומית ב-35%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-23%, חלקם של המעסיקים גדל ב-85%

שני טיעונים מרכזיים הושמעו לפני כשנתיים, כאשר נתניהו ושטייניץ העלו את הצעתם להנהיג תקציב דו-שנתי.
באו אירועי השנה האחרונה וסיפקו תימוכין לטיעון זה.

הדיון הנוכחי בגובה דמי הניהול שגובות חברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה החדשות מהווה הזדמנות להעלות חלופה למצב הקיים: קרן פנסיה ציבורית.

רוב הנתונים מתייחסים ל-2010, שנה של התאוששות מן המשבר הפיננסי העולמי, אך בכל הנושאים מוצגת גם תמונה של כל העשור האחרון.

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה בפורמט מצגת Power Point.

המקרה של משרד התמ"ת

 העם דורש, הממשלה מתבצרת

תגובה להמלצות ועדת טרכטנברג

דברים שלא ייכללו בהמלצות ועדת טרכטנברג

 השתתפות הממשלתית במימון הרשויות המקומיות בהתנחלויות ממשיכה להיות גבוהה מן הממוצע בתוך הקו הירוק

לקראת קידום כלל התלמידים בישראל

תמונת מצב זו מוגשת כשירות לציבור הפעילים. המטה הציבורי תומך במאבקי הדיור ובקריאה למדינת רווחה צודקת. המטה תומך במאבקי הרופאים והמתמחים אך מדגיש כי תיקון פערי הבריאות מצריך תכנית לאומית הרבה יותר רחבה.

הטיעון הפחות משכנע בעד דחיית גיל הפרישה לנשים הוא זה הגורס שהשוויון הפורמלי – חוקים, כללים והסדרים חברתיים זהים לגברים ולנשים – יביא את השוויון המהותי.

בין 2000 ל-2010 גדלה ההכנסה הלאומית ב-33%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-24%, חלקם של המעסיקים גדל ב-44%

תקציר מנהלים

ישראל אינה ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלה. מדוע? רבים מפנים אצבע מאשימה אל שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה של גברים יהודיים חרדים ונשים ערביות. המסמך הנוכחי מצביע בכיוון אחר: חוסר האיזון בהשקעות בין מחוזות הארץ השונים ובין יישוביה השונים.

תקציב 2012-2011, על אף שיש בו גם מספר בשורות טובות לנשים, פוגע בקבוצות שונות של נשים

גם אם המשק הישראלי נפגע מן המשבר הפיננסי העולמי פחות מארצות אחרות, ואף שב לצמוח יותר ומהר יותר ממשקים אחרים, האי-שוויון הפנימי המשיך להעמיק.

מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה, זכאות לתעודת בגרות לפי יישוב, 2009-2008 עולה כי 79.8% מגילאי 17 לומדים בי"ב; 46.1% משיגים תעודת בגרות; 39.5% יכולים להתקבל למוסד אקדמי.
הנתונים, שהם לשנת 2009, מתייחסים ליישובים עם 10,000 תושבים ומעלה. בשונה מן הנתונים שמפרסם משרד החינוך, המתבססים על שיעור הזכאים לבגרות מתוך הלומדים בי"ב, הדו"ח של מרכז אדוה מתבסס על שיעור הזכאים לבגרות מתוך בני 17 בכל יישוב ויישוב.

הדיון נערך בהשתתפות: ד"ר יוסי דהאן, פרופ' אורית איכילוב, מר אבי קמינסקי, ד"ר מוחמד איבדח, מר מוחמד שוהאנה, ד"ר חיים אילוז-איילון, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ומר קובי עמר

מסמך חדש של מרכז אדוה טוען כי ההפרטה במערכת החינוך הישראלית, לא זו בלבד שהיא מגבירה את האי שוויון אלא שהיא גם חותרת תחת יכולתו של משרד החינוך להנהיג מדיניות חינוכית שתקדם את כלל התלמידים בישראל.

חוק ההסדרים לשנתיים 2012-2011 כולל הצעה להקים מערכת סליקה פנסיונית.
המסלקה תהפוך את המידע הפנסיוני האישי למטבע עובר לסוחר בין חברות ביטוח לבנקים ובין בנקים לחברות ביטוח. ההצעה הופכת את המידע לנגיש יותר לחברות הביטוח והבנקים מאשר לחוסך. יתרה מזאת, היא מפקיעה מן החוסך לפנסיה את השליטה על המידע הפיננסי האישי.

תקציב דו-שנתי פוגע במערכת האיזונים והבלמים שבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. מאז ימי המאגנה כרטא (1215), פרלמנטים שואבים את כוחם מסמכותם להטיל מסים על האזרחים ומסמכותם לאשר ולממן את תכניות הרשות המבצעת. סמכויות אלה מהוות חסמים יעילים בפני שלטון בלתי מרוסן של הרשות המבצעת.

החידוש הגדול בהצעת התקציב לשנים 2012-2011 הוא הכלל הפיסקלי החדש, המאפשר להגדיל את ההוצאה התקציבית בשנתיים אלה בשיעור של 2.66% מדי שנה.

לכאורה יש כאן בשורה לכל המשרדים שתקציביהם קוצצו בעשור האחרון. למעשה, הגידול התקציבי בשנתיים הקרובות יהיה קטן ביותר, והוא יהיה קטן אף יותר במהלך העשור הקרוב. מדוע?

במסגרת הצעת התקציב והחקיקה הנלווית לשנים 2010-2009 אושרה תכנית רב שנתית להפחתת מסים בין השנים 2016-2011. תכנית זו הינה המשך ישיר של תכנית קודמת להפחתת מסים שיושמה בין השנים 2010-2003.

שר האוצר ציין כי על מנת לעמוד ביעד הגירעון של 3%, יהיה צורך בשנת 2011 בגיוס מסים בסך 5.4 מיליארד ש"ח. כיוון שהממשלה דבקה במדיניות הפחתת המסים הישירים, המקור הסביר של סכום זה הוא העלאת המסים העקיפים – בלו דלק, מס סיגריות ועוד. מסים עקיפים הם רגרסיביים, משום שהם מטילים על עשירים ועל עניים תשלום זהה.

במלאת 43 שנה לשליטת ישראל בשטחים הפלסטיניים, מפרסם היום מרכז אדוה את הדו"ח הדו-שנתי החדש על נטל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הדו"ח מנתח את הנטל הכלכלי, החברתי, הצבאי, הפוליטי והמדיני של הסכסוך על ישראל.

למרות המשבר העולמי, חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית המשיך לעלות וחלקם של העובדים המשיך לרדת

שר הבריאות (המכונה סגן שר הבריאות) יעקב ליצמן עשה מעשה. הוא נפגש עם נציגי הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית והשתכנע שחוק ביטוח בריאות ממלכתי חייב לכלול טיפול שיניים לילדים. הוא לא רק השתכנע אלא גם פעל לממש את החלטתו, על-ידי השגת הסכמת חברי הממשלה לגריעת 65 מיליון ש"ח מהסל הטכנולוגי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי לשנת 2010.

הכוחות הדינאמיים ביותר בתחום החינוך מצויים מחוץ למשרד החינוך ולא בתוכו. זו אחת הטענות המרכזיות של הדו"ח: בידול, אי שוויון ושליטה מתרופפת: תמונת מצב של החינוך הישראלי.

תקציר