מאמר

בבית ללא פרנסה: המשפחות שנותרו ללא הכנסה בזמן משבר הקורונה

נתוני בנק ישראל מראים שמשפחות בעלות הכנסה נמוכה ממשיכות גם היום לסבול מנזקי משבר הקורונה

בשבועות האחרונים פורסמו נתונים רבים (של הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, הכלכלנית הראשית ועכשיו גם בנק ישראל) שהראו כי מרבית העובדים שאיבדו את פרנסתם בזמן משבר הקורונה כתוצאה מהוצאה לחל"ת או פיטורים הם עובדים בעלי שכר נמוך.

נייר חדש של חטיבת המחקר של בנק ישראל הציג אומדן שהראה כי בתקופת שיא הסגר באמצע חודש מרץ, כרבע ממשקי הבית בארבעת העשירונים הנמוכים נותרו ללא הכנסות מעבודה כלל. משקי הבית שנפגעו בצורה החריפה ביותר היו משקי בית שבהם מפרנס/ת בודד/ת, ועוד יותר כאשר מדובר במפרנס/ת בודד/ת עצמאי/ת. לפי אומדן בנק ישראל, כמעט מחצית מכלל משקי הבית שבראשם מפרנסת או מפרנס בודד העובד כעצמאי נותרו ללא כל הכנסה בשיאו של הסגר.

עם הסרת חלק מההגבלות במהלך חודשים אפריל ומאי חזרו חלק מהעובדים למקומות עבודתם. עם זאת, בנק ישראל מעריך שגם באמצע חודש מאי עדיין נותרו משקי בית רבים ללא הכנסה: כ-17% מכלל משקי הבית בעשירונים הנמוכים, וכ-10-12% ממשקי הבית בעלי הכנסה בינונית וגבוהה.

ההשלכות של פגיעה ארוכה ומתמשכת בהכנסות משקי הבית היא ברורה, בעיקר עבור משקי בית שהכנסתם נמוכה ממילא. בנק ישראל מציין שמשקי בית בעלי הכנסה נמוכה סבלו עוד לפני המשבר מנטל גבוה יותר של הוצאות מחייה, ובהם בעיקר הוצאות דיור ושכר דירה, התופסות חלק גבוה מכלל ההכנסה בעשירונים הנמוכים.

לפי נתונים שפורסמו במסמך של מרכז אדוה, "תמונת מצב חברתית 2018", בשנת 2017 הוציאו משקי בית מארבעת העשירונים הנמוכים 32% עד 54% מהכנסתם הפנויה על שכר דירה או משכנתא. מקובל לטעון כי משק בית הרוצה לשמור על רמת חיים סבירה – חינוך, בריאות, פנאי – צריך להוציא על דיור לא יותר מ–30% מההכנסה.

הפחתה בהכנסה החודשית כתוצאה מהוצאה לחל"ת או פיטורים והיעדר חסכונות להתבסס עליהם מעמידה את משקי הבית הללו בסיכון רב לעמוד בתשלומי הדיור ודוחקת רבים מהם לצבירת חובות ולסכנה של פינוי ממקום המגורים.

מציאות זו מחייבת התייחסות ממשלתית, בין השאר באמצעות הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה ובהפעלת אמצעי תמיכה נוספים המכוונים להבטחת פרנסתם של בעלי הכנסות נמוכות, הממשיכות גם היום לסבול מנזקי משבר הקורונה.