בין כל השינויים הנכללים בתקציב לשנת 2024 שהוגש על רקע המלחמה, הכולל ברובו קיצוצים חריפים בשירותים החברתיים ופגיעה בציבור העובדות והעובדים, נכלל גם סעיף אחד להעלאת המיסוי על הרווחים הגבוהים של הבנקים. למרות שזהו צעד זמני בלבד על רקע מצב החירום, ובמידה ואכן יתממש, מדובר בצעד בכיוון הנכון, שיכול לשמש כסמן לקידום מדיניות תקציבית מרחיבה ומדיניות מיסוי שוויונית יותר, גם בימי שגרה.

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

כתוצאה ממשבר הקורונה, לצד הגידול בעוני והצטרפותם של משקי בית חדשים לסביבת העוני, צפויה גם הצטמקות נוספת של המעמד הבינוני תוך גידול משמעותי באי-השוויון בישראל

תוכנית המענקים עליה הכריז ראש הממשלה היא הבלחה חד פעמית של חסד שלטוני, מבלי שהיא תשתלב באסטרטגיה ממשלתית ברורה. זוהי תוצאה של כלכלה תלת-ראשית: טלאי על טלאי במקום מדיניות

נתוני בנק ישראל מראים שמשפחות בעלות הכנסה נמוכה ממשיכות גם היום לסבול מנזקי משבר הקורונה

על רקע משבר הקורונה אפשר למשל, לשם המחשה, להעניק לכל תושב ולכל מי שמקור המחיה העיקרי שלו נמצא בישראל סכום חודשי השווה לשכר המינימום כיום – 5,300 ₪, למשך שלושה חודשים

מדוע על אף כל ההבטחות וההצהרות, נכשלות ממשלות ישראל בזו אחר זו בפתרון מקיף למשבר הדיור?