האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
דבריהם של ח"כ עופר כסיף ושל ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביוזמתם של ח"כ עופר כסיף, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ אלון שוסטר, בנושא היעדר מיגון הולם ופערי מיקלוט בשכונות וותיקות ביישובים עירוניים.
בקרוב יתפרסם מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל העוסק בסוגיית הדיור כסוגיה מגדרית
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
אם אנו רוצים במערכת שירותים מדינתיים חזקה, נדיבה ושוויונית יותר, אנו צריכים להעניק למדינה מימון גבוה יותר
ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת
האיום הליברטריאני על המוסד לביטוח לאומי הוא מוחשי. אם לא נשמור עליו, הביטוח הלאומי עלול להיעלם או להתכווץ, ויחד איתו הסיוע שתושבי.ות ישראל מקבלות.ים בעת צרה וצורך
קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה
המיסוי הנמוך הנהוג בישראל פוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות ומיטיב עם עשיריה, שמספרם הולך ומתרבה בעקביות בעשורים האחרונים. כדי לחלץ את המדינה מרעב תקציבי, יש לדבר עכשיו על מס עושר ומסי ירושה ועזבון • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ
בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ
יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים
העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם
מגפת הקורונה הביאה ארגונים כלכליים ובינלאומיים לשקול העלאת מסים מסוגים שונים, ביניהם מס עושר. נקווה שהבריזה החלשה שרק עתה החלה לנשב אצלנו – בכיוון של מיסוי גבוה יותר על עשירי ישראל – תלך ותתחזק
השוק החופשי התחרותי לכאורה יצר מפלצות תכנון מרכזי חסרות תקדים. לא סוציאליסטים יצרו אותן, אלא טייקונים קפיטליסטיים למהדרין. מיסוי העושר יאפשר להציב סייג ליכולתם של טייקונים אלה לקבוע את יעדי הפיתוח הציבוריים
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: