הפחתת המע"מ יכולה להיות צעד בכיוון הנכון, בתנאי שתלווה בהעלאת מיסים על החזקים ביותר

צעדים להפחתת המע"מ ולהעלאת המיסוי על החזקים ביותר, יחד עם צעדים נוספים להרחבת מערך הביטחון הסוציאלי, יוכלו להקל על משפחות מעוטות הכנסה שהן הנפגעות העיקריות בזמן משבר הקורונה, ובמקביל לשמור ואף להגדיל את הכנסותיה של המדינה ובכך לשפר את יכולתה להתמודד עם נזקי המשבר

לאחרונה דווח כי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, העלה הצעה להפחית באופן דרסטי את שיעור המע"מ, מ-17% ל-12%, וזאת על מנת 'להניע את הביקושים במשק'.

ההצעה זכתה מיד לשלילה ולביקורת. מנכ"לית האוצר, קרן טרנר-אייל, ציינה כי "מרבית הכלכלנים חושבים שזה לא הזמן להפחית את המע"מ". ביקורת קיבלה ההצעה גם בעיתונות הכלכלית, תוך טענה שמדובר בצעד 'פופוליסטי', ולא כלכלי, שמטרתו רק לחזק את מעמדו של נתניהו בציבור.
לפי גורמים ממשלתיים שצוטטו בתקשורת, הצעתו של שמחון הועלתה כ"רעיון בלבד". כך, למרות שלא ברור אם מדובר בהצעה רצינית ואם בכלל תישקל בממשלה, הצעתו של שמחון בכל זאת מזמנת דיון – האם הפחתת המע"מ היא בהכרח צעד שלילי?

אמנם, נראה שצודקים המבקרים הטוענים שאין ביטחון שהפחתת המע"מ תביא בהכרח לגידול משמעותי בביקושים, שהופחתו בשל המגבלות של מגפת הקורונה. צודקים גם אלה שטוענים כי הפחתה גורפת עשויה לסייע גם למשקי בית שלא זקוקים לסיוע, כיוון שהפחתת המע"מ אמורה גם להוזיל את מחיריהם של מוצרי מותרות ויוקרה, אותם רוכשות בעיקר משפחות בעלות הכנסה גבוהה.
עם זאת, יש לזכור כי על אף כל זאת – המע"מ הוא בעיקרו מס רגרסיבי שמכביד באופן כבד יותר על משפחות עניות, המפנות חלק גדול יותר מהכנסתן על צריכה. לפי נתונים של הכלכלן הראשי, בשנת 2015 הוציאו משקי הבית בעשירון התחתון 52% מסך הכנסתם ברוטו בתשלומי מיסים, ישירים ועקיפים, כאשר למעלה ממחצית מהמיסים שולמו כמע"מ.

חלקו של המע"מ בישראל בסך המיסים גבוה. בשני העשורים האחרונים הפך המע"מ למקור ההכנסה הגדול ביותר ממיסוי, והאמצעי שבאמצעותו השלימה המדינה את ההכנסות אותן היא הפסידה מההפחתה המתמשכת במיסוי הישיר, בעיקר מס הכנסה ומס חברות שהופחתו באופן ניכר בעשורים האחרונים. כיום, בהשוואה בינלאומית, חלקו של המע"מ מכלל הכנסות המדינה ממיסים גבוה בישראל ביחס למרבית מדינות ה-OECD.

המדיניות שכללה העלאת מע"מ והפחתה מקבילה במיסוי הישיר הביאה להקלה דווקא על משקי הבית מהמעמדות הגבוהים על חשבונם של משקי הבית מהשכבות החלשות. לאור זאת, הפחתת המע"מ, ובעיקר על מוצרי מזון, בריאות, מוצרי צריכה ושירותים שוטפים צפויה להקל על משקי בית מעוטי הכנסה, שרבים מהם נפגעו במהלך משבר הנוכחי והם מתקשים יותר לממן כיום את צרכיהם הבסיסיים.

האפשרות להפחית את המע"מ על מוצרים ושירותים בסיסיים, תוך השארת המע"מ כפי שהוא על מוצרי מותרות ויוקרה, מתאפשרת באמצעות הסדר של מע"מ דיפרנציאלי. הסדרים כאלו, הקובעים שיעורי מע"מ שונים למוצרים שונים וקובעים שיעורים מופחתים על מוצרי מזון ומוצרי צריכה שוטפים, נהוגים ברוב המכריע של מדינות ה-OECD.

עם זאת, בהיותו של המע"מ מקור מרכזי להכנסות המדינה יש לשים לב שכל הפחתה בשיעור המע"מ ללא העלאה במקביל של מיסים אחרים, תביא לפגיעה משמעותית בהכנסות המדינה וכתוצאה מכך לשחיקה נוספת ביכולתה של המדינה להתמודד עם המשבר. הצעתו של שמחון, כפי שהיא פורסמה, עלולה לגרום לזה והיא בעייתית מאוד בשל כך.

להבדיל, כל מדיניות של הפחתת המע"מ, גם אם באופן דיפרנציאלי, חייבת לכלול העלאה של המיסוי הישיר על משקי הבית והתאגידים החזקים שיכולים לשלם ו- ברוח הימים האלו – להיכנס גם הם 'מתחת לאלונקה'. בין השאר יש לבחון העלאת המס על רווחי הון, הנהגת מס ירושה או מס עושר, ו/או העלאת מס ההכנסה על בעלי הכנסות גבוהות ששמרו על הכנסתם הגבוהה גם בזמן המשבר. ניתן גם לשקול הטלת היטל קורונה על חברות שהגדילו את רווחיהן דווקא בזמן המשבר.

צעדים אלו – להפחתת המע"מ ולהעלאת המיסוי על החזקים ביותר – יחד עם צעדים נוספים להרחבת מערך הביטחון הסוציאלי, יוכלו להקל על משפחות מעוטות הכנסה שהן הנפגעות העיקריות בזמן משבר הקורונה, ובמקביל לשמור ואף להגדיל את הכנסותיה של המדינה ובכך לשפר את יכולתה להתמודד עם נזקי המשבר. אימוץ מדיניות כזו מהווה גם הזדמנות לתיקון מערכת המיסוי בישראל, שכיום אינה תורמת במידה מספקת לקידום שוויון.