תפריט

מרכז אדוה

מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

מרכז אדוה

מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

  • אודות
  • פרסומים
  • קורסים והרצאות
  • בתקשורת
  • צרו קשר
תרמו לנו הרשמה לניוזלטר
العربية Eng
הרשמה לניוזלטר
العربية Eng
בין התאריכים:
תנאי מילים:
  • אודות
  • פרסומים
  • קורסים והרצאות
  • בתקשורת
  • צרו קשר
תרמו לנו
חיפוש מתקדם
לדלג לתוכן
  • תקציב וכלכלה
  • מגדר
  • עבודה ועובדים
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה ודיור
  • רשויות מקומיות
  • סביבה ואקלים
  • מלחמת 7 באוקטובר
מחקר

מדיניות תוספתית ללא תוכנית: ההוצאה להתאוששות ושיקום בגין מלחמת ה-7 באוקטובר

גרעינים תורניים בישראל: מטרות, דפוסי פעולה ותקצוב ממשלתי

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

הערות מגדריות על הצעת התקציב לשנת 2025: מי ישלמו את המחיר הכלכלי של המלחמה?

מאמר

באבחה חדה אחת

מרכז אדוה במעקב: התאוששות תעסוקתית של האזרחים.ות היא חלק מתהליך השיקום ממלחמת ה-7.10

אירוניה ישראלית: השרה לשוויון חברתי מובילה מהלך נוסף להנצחת אי-השוויון

ושוב שנים שחורות: הערות להצעת תקציב המדינה לשנת 2025

וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

לדף הכתבה
וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

מרכז אדוה, במקום, קולקטיב מזרחי-אזרחי, מרכזים לצדק חברתי, עוקף ישראל, קול אחר, שתיל, מרחב אזורי הוגן בנגב, 15.1.2025

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

לצפייה

תקציב 2024 – מעדיף נשים או גברים? הרצאה של ד"ר יעל חסון

לדף הכתבה
וידאו

תקציב 2024 – מעדיף נשים או גברים? הרצאה של ד"ר יעל חסון

יעל חסון, בונות אלטרנטיבה, 21.1.2024

האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?

לצפייה

חוק ההסדריםמחיר הכיבושמיסויתמונת מצב חברתיתתקציב המדינה
מחקר

'הבית הוא בנפש': הבית בקרב עקורות בעקבות 7.10.23

פילנתרופיה בעדשה מגדרית: המדריך המלא לקידום שוויון מגדרי דרך נתינה אסטרטגית

מצגת אינפוגרפיקה – חיוניות, שקופות ומודרות: איך משפיעה המלחמה על נשים בישראל?

הערות מגדריות על הצעת התקציב לשנת 2025: מי ישלמו את המחיר הכלכלי של המלחמה?

מאמר

יש עוד מוכשרות כמו דניאלה נוביץ', רק תנו להן לעבוד

בין השכר לפנסיה: הפערים המגדריים נותרים בעינם

ערעור הביטחון הכלכלי והאישי של נשים ערביות בצל המלחמה

אחיות לפגיעה מנשק: מי תשלם את מחיר ההתחמשות ביום שאחרי?

וידאו

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

לדף הכתבה
וידאו

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

תהילה שרעבי, 14.1.2025

תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בוועדה לשוויון מגדרי וקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.

לצפייה

הטמעת חשיבה מגדרית בתוכניות מנהלת 'תקומה': דיון בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת

לדף הכתבה
וידאו

הטמעת חשיבה מגדרית בתוכניות מנהלת 'תקומה': דיון בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת

תהילה שרעבי, 9.9.2024

תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.

לצפייה

אלימות נגד נשיםהטמעת חשיבה מגדריתפערי שכר מגדרייםתעסוקת נשיםתקצוב מגדרי
מחקר

עבודה בלא תמורה נאותה: עבודה בשכר נמוך בישראל

"אין רחמים בעבודה הזו": הרפורמה בהעסקת פלסטינים מהגדה בשוק העבודה בישראל

דפוסי יוממות של נשים ערביות

בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים

מאמר

מרכז אדוה במעקב: התאוששות תעסוקתית של האזרחים.ות היא חלק מתהליך השיקום ממלחמת ה-7.10

בין השכר לפנסיה: הפערים המגדריים נותרים בעינם

תקציב 2025: ההצעה לפגוע במקבלי מענק עבודה אינה סבירה

השביתה להשבת החטופים ראויה להערכה, וכך גם שביתות העובדים

וידאו

סרטון: דפוסי יוממות של נשים ערביות

לדף הכתבה
וידאו

סרטון: דפוסי יוממות של נשים ערביות

מירי אנדבלד-סבג, 26.11.2024

המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.

לצפייה

מובטלים מעל גיל 67 יוותרו ללא הכנסה

לדף הכתבה
בתקשורת

מובטלים מעל גיל 67 יוותרו ללא הכנסה

ערוץ הכנסת, יובל לבנת, 29.6.2021

ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה

לצפייה

גיל הפרישהזכויות עובדיםמהגרי עבודהתעסוקת נשיםעצמאים
מחקר

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

מגמות בהוצאה הפרטית לחינוך 2021-2015

תמונת מצב חברתית 2022: מגפת אי-השוויון נמשכת

הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאות בנטל וכיצד ניתן לצמצמו?

מאמר

ההשקעה לתלמיד בחינוך בישראל נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD

ילדי הפליטים שנולדו בישראל הופכים ל"מסתננים" ודרכם להשכלה ולמקצוע נחסמת

הקיצוצים בתקציב החינוך פוגעים בתכניות המצמצמות את האי שוויון

ממלכה בתוך ממלכה: על החינוך החרדי

וידאו

ראיון: עליה בנשירה מבתי הספר בתקופת הקורונה

לדף הכתבה
בתקשורת

ראיון: עליה בנשירה מבתי הספר בתקופת הקורונה

שני בר-און ממן, נוגה דגן-בוזגלו, 1.5.2022

ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה

לצפייה

הרצאה מוקלטת: בידול, הסללה ואי שוויון בחינוך בישראל

לדף הכתבה
וידאו

הרצאה מוקלטת: בידול, הסללה ואי שוויון בחינוך בישראל

שלמה סבירסקי, 2.6.2011

הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"

לצפייה

הסללה בחינוךתקציב החינוך
מחקר

"אנחנו בדואים, אנחנו אוכלים שמן זית, לא אומרים שאין לנו אוכל": ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי-מוכרים בנגב

תקצוב מרכזי החוסן: החלטות מקצועיות או לחצים פוליטיים?

משלמים בבריאות: הוצאות בריאות מן הכיס בישראל ובארצות ה-OECD

תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל"תוספת חמצן"

מאמר

ילדים אינם צריכים לשלם את המחיר

תקציב שרע לבריאות

אנשי ונשות רפואה ערבים בזמן מלחמה

שינוי מנגנון גמלת הסיעוד בחוק ההסדרים: רעיון מבורך שלא קל יהיה לתרגם אותו הלכה למעשה

ביטוח בריאותתיירות מרפא
מחקר

עניים שלא נספרים: עוני, בטחון תזונתי ורווחה כלכלית בקרב מבקשות ומבקשי מקלט בישראל

בשנים האחרונות הכנסות המדינה מנדל"ן בשיא, אך ההשקעה הממשלתית בדיור נשחקת

"אנחנו בדואים, אנחנו אוכלים שמן זית, לא אומרים שאין לנו אוכל": ממצאי מחקר איכותני בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב כפרים בלתי-מוכרים בנגב

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

מאמר

אשראי חברתי לצמצום חובות ישרת גם את המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית

הסגת גבול בגין חלוקת עלונים בבית כנסת?! כשקידוש הקניין הפרטי פוגש משטרה שלא מבינה דמוקרטיה

דוח מבקר המדינה מראה כי המדינה ממשיכה להפקיר את הדיור הציבורי

מבקשי המקלט מאשקלון ושדרות שפונו בשל המלחמה לא קיבלו כל סיוע מהמדינה

וידאו

רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי, דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, יום הדיור הציבורי 2025

לדף הכתבה
וידאו

רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי, דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, יום הדיור הציבורי 2025

ירון הופמן-דישון, 14.1.2025

ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב-14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.

לצפייה

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

לדף הכתבה
וידאו

אי-שוויון מגדרי בדיור בדגש על נשים מוחלשות – דיון בוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, יום הדיור הציבורי 2025

תהילה שרעבי, 14.1.2025

תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בוועדה לשוויון מגדרי וקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת יום הדיור הציבורי שהתקיים ב14.1.2025 ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ מיכאל ביטון, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה.

לצפייה

ביטוח לאומיגיל הפרישהדיור ציבוריהגירעון הטיפולימשבר הדיור
מחקר

גרעינים תורניים בישראל: מטרות, דפוסי פעולה ותקצוב ממשלתי

יומן משא: מסעם.ן של הפליטים.ות בארצם.ן

סדר מרחבי חדש בישראל

אופקים: כרוניקה של הפקרה ידועה מראש

מאמר

אירוניה ישראלית: השרה לשוויון חברתי מובילה מהלך נוסף להנצחת אי-השוויון

מותר הגרעין התורני מהתושב

'הקרקע בוערת'

חוק דורסני ללא התחשבות בטובת השורדים.ות: הערות על תזכיר חוק שיקום ופיתוח חבל תקומה

וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

לדף הכתבה
וידאו

כנס ציבורי: הצעת חוק "חבל התקומה" – איך מבטיחים שיקום אזורי בנגב המערבי לכולם?

מרכז אדוה, במקום, קולקטיב מזרחי-אזרחי, מרכזים לצדק חברתי, עוקף ישראל, קול אחר, שתיל, מרחב אזורי הוגן בנגב, 15.1.2025

כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.

לצפייה

מדינת רווחה כהלכה | סרטון בהשתתפות יוסי צברי

לדף הכתבה
וידאו

מדינת רווחה כהלכה | סרטון בהשתתפות יוסי צברי

יוסי צברי, 12.1.2020

יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד

לצפייה

התנחלויותמימון ממשלתי של רשויות מקומיותעיירות פיתוחתקציב מקומי
מחקר

בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים

יש מוצא מהמשבר: האופציה הציבורית בדיור ומשבר האקלים

מעבר צודק: הגנה על עובדים במעבר לכלכלה דלת פחמן

תחבורה, סביבה וצדק חברתי בישראל

מאמר

9 יורו בחודש: הניסוי התחבורתי בגרמניה הצליח ובגדול

צדק אקלימי? בעלי הכוח מעדיפים את הפרטת משק האנרגיה

לא ברור מדוע פיקטי כל כך אופטימי

זכויות עובדיםתקציב המדינהעושרמשבר הדיורדיור ציבורי
מחקר

ישראל – תמונת מצב חברתית 2017: נס כלכלי שהוא נחלתו של מיעוט

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, אביב ליברמן, 24.1.2018
Share on FacebookShare on X (Twitter)Share on Email
העתקת קישור

נס כלכלי שהוא נחלתו של מיעוט. כך לפי הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, תמונת מצב חברתית 2017. הדו"ח עוסק בתחומים: עבודה ושכר, חינוך והשכלה גבוהה, דיור, בריאות, רווחה ופנסיה ועוד

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה במה שהוא מכנה "הנס הכלכלי של ישראל". פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אומר כי "הגיע הזמן להתרגל לזה שמצבו של המשק הישראלי טוב".

המשק הישראלי אכן צומח; ההכנסה של משקי הבית נמצאת בעליה. תחולת העוני קטנה במעט. האי שוויון הכלכלי, על פי מדד ג'יני, ירד מעט. מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוה מאי פעם בעבר.

ראש הממשלה רואה בכל אלה תוצאה ישירה של המדיניות הניאו-ליברלית שהוא מוביל, הן כשר אוצר בשנים 2005-2003 והן כראש ממשלה מאז 2009. "אנחנו הגבלנו את ההוצאות הממשלתיות, הפחתנו מסים, ביצענו רפורמה ברווחה ובפנסיה… הפרטנו חברות ממשלתיות ויצרנו שוקי הון חדשים… רשמנו 14 שנים של צמיחה … תוך הורדת היחס בין החוב לתוצר מכ-100% ל-62%."

הממשלה מתהדרת בצמיחה של השנים האחרונות כתוצאה של המדיניות המקרו-כלכלית שלה עצמה, אולם חשוב לציין כי ברקע עומדת גם הרגיעה היחסית בהתנגדות הפלסטינית האלימה לשליטה הישראלית המתמשכת, התנגדות שבמקרים רבים בעבר פגעה בפעילות הכלכלית בתוך ישראל.

ובאשר לנתונים שמציגה הממשלה – אפשר כמובן לקרוא אותם אחרת: המשק אכן צומח, אך הצמיחה של השנים האחרונות נבעה במידה רבה מגידול בצריכה הפרטית – מכוניות, למשל – שהתאפשר בין השאר הודות לאשראי בריבית נמוכה,  תוצאה של המשבר הפיננסי הגדול של 2008. סביר להניח כי חלק ניכר של הצריכה הפרטית החדשה נבעה מביקושים של העשירונים הגבוהים והובילה לשדרוג רמת החיים שלהם.

מנקודת הראות של משקי הבית בעשירונים הנמוכים, התוצר החיובי העיקרי של הצריכה הפרטית המוגברת היה משרות פנויות בענפי שירותים נמוכי שכר כדוגמת מכירות, מלצרות, נציגי מכירות, מטפלים סיעודיים, מאבטחים וכיו"ב. מספר המפרנסים במשקי בית אלה גדל וכתוצאה מכך גדלה גם ההכנסה שלהם.

אלא שפירמידת ההכנסות לא השתנתה מהותית. תחולת העוני אמנם קטנה במעט, אך שיעור העוני בקרב עובדים ועובדות גדל. לא רק זאת, תחולת העוני היא עדיין מן הגבוהות במערב.  מדד הג'יני אכן ירד לאחר שנים של נסיקה, אך גם הוא עדיין מן הגבוהים במערב.

הממשלה מתגאה בנסיגתה מיזמות ומעורבות בפיתוח כלכלי ומאמינה שהמגזר העסקי לבדו יעשה זאת. אלא שמגזר זה ובראשו ענף ההיי-טק (שצמח הוא-עצמו הודות להשקעות מאסיביות של הממשלה) אינו מספק את הסחורה. ספק אם מגזר זה ראוי לתואר שניתן לו, "הקטר המוביל של המשק". יעידו על כך דברי רשות החדשנות במשרד הכלכלה: "בעשורים האחרונים ישראל הפכה למוקד חדשנות גלובלי, אך חלקת ההיי-טק המשגשגת אינה פורצת את גבולותיה ומרבית ענפי המשק אינם נהנים מפירותיה". ועל כך ניתן להוסיף כי אין לצפות שמגזר ההיי-טק עצמו יחולל את השינוי, בעיקר משום שהתאגידים הרב-לאומיים, שכ-300 מהם הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, עניינם העיקרי הוא "חליבת" היכולות של ישראלים בתחומים אלה, והם מסתפקים בהחלט בהיצע כוח האדם המשכיל הקיים ואין להם כל דחף לחרוג מגבולות "אומת הסטארט אפ" שבתל אביב והסביבה ולצרף לרכבת ההיי-טק קרונות נוספים.

הממשלה, כאמור, מתגאה בקיצוץ הוצאותיה. מדיניות המיסוי מיטיבה מאוד עם קבוצות ההון הגדולות ועם בעלי השכר הגבוה אך מותירה בקופת האוצר פחות משאבים לפיתוח כלכלי של אזורי הפריפריה, לשדרוג מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה ולשמירה על רשת ביטחון סוציאלי ראויה לשמה. ההוצאה האזרחית של ישראל היא הנמוכה ביותר בקרב הארצות החברות בארגון ה-OECD. החוב הממשלתי אכן קטן ותשלומי הריבית של הממשלה אכן קטנו – אך זאת במחיר של הוצאה חברתית נמוכה, שפירושה תשלומים פרטיים גבוהים עבור שירותים שאמורים להיות ציבוריים והעמקת פערים בין מי שיכולים לשלם ומי שאינם יכולים.

הנתון המדאיג ביותר בהקשר זה הוא, שהגידול שנרשם בשני העשורים האחרונים במספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה אכן ראוי לציון, אולם לדברי המועצה להשכלה גבוהה, "בשנים האחרונות אנו עדים למיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודי תואר ראשון". המועצה להשכלה גבוהה מעריכה כי "מגמות אלה צפויות להימשך אף בשנים הקרובות".

"להתרגל לזה שמצבו של המשק הישראלי טוב", כדברי היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פירושו להתרגל למשק שצמיחתו בלתי מאוזנת, המובל על ידי מיעוט ומניב פירות נדיבים למיעוט. "להתרגל לזה" פירושו להתרגל לכך שחלק גדול מן המשק והחברה בישראל נותרים מאחור.

 

להלן כמה מן הנתונים הבולטים המופיעים בדו"ח:

צמיחה
המשק אכן צמח, אך זו צמיחה שהתבססה במידה רבה על גידול בצריכה הפרטית – ייבוא מכוניות, למשל – שסביר להניח כי הוא שיקף ביקושים של העשירונים הגבוהים והוביל לשדרוג רמת החיים שלהם. הצד השני של הדברים הוא התרחבות התעסוקה בענפים המשרתים, לרוב בשכר נמוך, את הצריכה הגוברת של העשירונים הגבוהים כדוגמת מכירות, מלצרות, נציגי מכירות, מאבטחים וכיו"ב.

"שייצאו לעבוד" – אז יצאו
בהיותו שר אוצר ניצח בנימין נתניהו על קיצוצים נרחבים במערך הביטחון הסוציאלי, תחת הסיסמא "שייצאו לעבוד". צעד זה, בתוספת תכניות שונות לעידוד התעסוקה, דחף רבים לשוק העבודה. בין השנים 2016-2000 גדל מספר המפרנסים בעשירון התחתון ב-58%, בעשירון השני ב-73%, בעשירון השלישי ב-45% ובעשירון הרביעי ב-35%.

מנקודת הראות של המפרנסים החדשים, יש מן החיוב בהישארות בשוק העבודה, שכן התפרנסות מעבודה נתפסת כראויה יותר מהתפרנסות מקצבאות. אך תוספת המפרנסים, הגם שהיא העלתה במעט את ההכנסה של משקי הבית, לא היה בה כדי לשנות באופן מהותי את סולם ההכנסות. רבים מן המפרנסים החדשים נקלטו בענפים ובעיסוקים נמוכי שכר ו/או במשרות חלקיות. בחלק מהמקרים מדובר במחיר חברתי כבד, כדוגמת נשים וגברים שהועסקו רוב חייהם במקצועות שוחקים.

העשירון העליון הרוויח פי 12 מהעשירון התחתון; המאון העליון – פי 23
מאז 2012 גדלה ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית בכל העשירונים בשיעורים שבין 10% ל-17%. עם זאת, פערי ההכנסה נותרו גבוהים: ב-2016, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק בית בעשירון העליון עמדה על 58,846 ₪, פי 12 מן ההכנסה המקבילה של העשירון התחתון, שעמדה על 4,898 ₪.

הדיון באי שוויון בהכנסות מתמקד בדרך כלל בפערים בין העשירונים השונים, אולם פערים גבוהים במיוחד קיימים בתוך העשירון העליון. בשנת 2016, ההכנסה הממוצעת של המאון העליון של משקי הבית – 113,621 ₪ – הייתה גבוהה פי 2.2 מן ההכנסה הממוצעת של תשעת המאונים הנותרים של העשירון העליון ופי 23 מזו של העשירון התחתון. המאון העליון מתנתק מכלכלת ה-99%.

אמור לי מה שכרך אומר לך מה מוצאך
השיפור בשכר שנרשם לאחרונה ניכר אצל נשים יותר מאשר אצל גברים. בין 2000 ל-2015 גדל שיעור הנשים שמשתכרות מעל לשכר הממוצע מ-18.6% ל25.9%, בעוד שאצל הגברים העלייה היתה מ-37.7% ל-43.9%.

ב-2016, בראש סולם השכר ניצבו גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989, עם שכר ממוצע של 17,640 ₪; אחריהם גברים אשכנזים דור שני, עם 15,099 ₪; גברים מזרחים דור שני, עם 14,406 ₪; גברים מזרחים דור ראשון שעלו עד 1989, עם 12,761 ₪; גברים אשכנזים שעלו לאחר 1990, עם 12,005 ₪; ונשים אשכנזיות דור ראשון שעלו עד 1989, עם 11,037 ₪.

צמצום משמעותי ביותר נרשם בפער בין גברים אשכנזים ומזרחים דור שני: ב-2016, השכר של גברים אשכנזים דור שני עמד על 15,099 ₪, 55% מעל לממוצע, בהשוואה לשכר של גברים מזרחים, שעמד על 14,406 ₪ – 48% מעל לממוצע. נשים אשכנזיות דור שני השתכרו בממוצע 9,017 ₪, 93% מן הממוצע, בהשוואה ל-8,640 ₪, 89% מן הממוצע, אצל מקבילותיהן המזרחיות.

שכרם של הערבים אזרחי ישראל היה נמוך מאוד, בהשוואה לזה של כלל השכירים/ות: ב-2016 הוא עמד על 51% מן הממוצע עבור נשים ועל 76% מן הממוצע עבור גברים.

שכר נמוך מעט יותר נרשם בקטגוריה של יהודים יוצאי אפריקה-אסיה דור ראשון שעלו אחרי 1990 –  רובם ככולם, יש להניח, יהודים יוצאי אתיופיה; ב-2016 עמד שכר הגברים הממוצע בקרבם על 7,233 ₪ – 74% מן הממוצע.

בתחתית סולם השכר עומדות נשים יוצאות אתיופיה (יהודיות ילידות אסיה-אפריקה שעלו אחרי 1990) ונשים ערביות, עם שכר ממוצע של 5,376 ₪ ו-5,004 ₪, בהתאמה.

השכלה אקדמית לא תמיד מחלצת מעוני
שיעורם של משקי בית ערביים, שבראשם בעלי 16 שנות לימוד ומעלה, מתוך כלל משקי הבית הערביים שמתחת לקו העוני, עלה מ-2.6% ב-2000 ל-7.3% ב-2015. אצל מקביליהם היהודים, השיעור עלה באותן שנים מ-14.5% ל-23.7%.

ויש כאלה המוותרים לעתים על אוכל
מצבם הכלכלי של ישראלים רבים קשה עד כדי כך שהם נאלצים לעתים לוותר על סיפוק הצורך האנושי הבסיסי ביותר – מזון. שיעור המוותרים על אוכל גדל ככל שרמת ההכנסה יורדת: ב-2013,  38.5% מבני 20 ומעלה ברמת הכנסה נמוכה דיווחו על ויתור על אוכל בשל קשיים כלכליים.

לעת פנסיה, הפערים מחריפים
ב-2016, ל-25% ממשקי הבית בישראל שהעומד/ת בראשם הוא/היא בן/ת  54-25, רובם הגדול בעשירונים הנמוכים, לא הייתה כלל הפרשה לחיסכון פנסיוני. באותה שנה, ההכנסה הממוצעת מפנסיה של העשירון העליון של משקי הבית שבראשם בני/ות 68 ומעלה, שעמדה על 14,823 ₪, היתה גבוהה פי 26 מזו של משקי בית בעשירון השלישי, שעמדה על 562 ₪. השוואה עם שני העשירונים הנמוכים יותר היא לא משמעותית, שכן ההכנסות שלהם מפנסיה היו זניחות.

רק כשליש מכל שנתון מגיעים להשכלה גבוהה
מי מגיע להשכלה גבוהה? רק כשליש מכל שנתון. אם נבחן את השנתון שסיים תיכון ב-2008, נמצא כי רק 79.2% מבני/ות השנתון (גילאי 17) באותה שנה למדו בכיתה י"ב במסלול המוביל לבחינות הבגרות. בתעודת בגרות זכו באותה שנה רק 44.4% מתוך שכבת הגיל. בקרב הזכאים, חלק החזיקו בתעודה שלא עמדה בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה. התוצאה: שיעור הזכאים שיכלו להגיש מועמדות להשכלה גבוהה עמד על 38.5% מקבוצת הגיל. בסופו של דבר, רק 32.4% מגילאי 17 ב-2008 הגיעו עד 2016 – 8 שנים לאחר סיום התיכון – לאחד המוסדות להשכלה גבוהה בישראל: אחד מתוך שלושה, לערך.

הפערים הלימודיים בין שכבות חברתיות-כלכליות רחוקים מלהיסגר: בקרב תלמידים יהודים הנמנים עם האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, 1 עד 4, שיעור הממשיכים בלימודים אקדמיים, שהיה נמוך מאוד בשנת 2000 – 22.1%, נותר נמוך מאוד גם ב-2008 – 23.6%. זאת, בעוד שאצל תלמידים הנמנים עם האשכולות 10-8 עלה שיעור הלומדים מ-45.3% בשנת 2000 ל-53.1%       ב-2008 – שיפור של 17%. ארבעת אשכולות המעמד הבינוני רשמו שיפור של 14%.

רוב הישראלים לא יכולים לקנות דירה באזור ביקוש
עבור כ-60% מאוכלוסיית ישראל, רכישת דירה באזורי הביקוש מבלי שיעמוד לרשותם הון עצמי משפחתי משמעותי גוררת עמה פגיעה ברמת החיים, עקב ההוצאה הגבוהה על תשלומי המשכנתא.

"דירות פיננסיות" – דירות להשקעה – הן נחלתה של השכבה המבוססת. ב-2016, 29.1% ממשקי הבית בחמישון העליון החזיקו בבעלותם שתי דירות או יותר – בהשוואה ל-1.6% ממשקי הבית בחמישון התחתון, 2.5% בחמישון השני ו-6.8% בחמישון השלישי.

בריאות כעסקה פיננסית
הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר ממדים: ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים, פרטיים ומהשתתפות עבור תרופות וטיפולים עמדה בשנת 2000 על 4.6 מיליארד ₪ (במחירי 2016); ב-2016 היא גדלה עד כדי 13 מיליארד ₪. ניתן לטעון כי מדובר במס נוסף על המס הקרוי דמי בריאות, שאותו גובה המוסד לביטוח לאומי (ב-2016 גבה המוסד סך של כ-21.9 מיליארד ש"ח דמי בריאות). בניגוד לדמי בריאות, שהם אוניברסליים, מס הביטוחים המשלימים מיטיב במיוחד עם השכבות המבוססות.

הממשלה אינה מאזנת את כוחות השוק
המדינה אינה מאזנת את תוצאות הצמיחה הבלתי מאוזנת. ב-2015 עמדה ההוצאה האזרחית (לא כולל ביטחון) של הממשלה על 30% תמ"ג. כידוע, בישראל יש הוצאה ביטחונית גבוהה, יחסית לארצות המערב, אך היקפה הקטן של ההוצאה האזרחית היא תוצר של מדיניות הצמצום התקציבי יותר מאשר של היקף ההוצאה הביטחונית, שדווקא הצטמצם, במונחי תמ"ג.

ההוצאה האזרחית כוללת, בין היתר, את ההוצאה הסוציאלית של הממשלה – הוצאות שנועדו לסייע למשקי בית ולפרטים בעת מצוקה, כדוגמת קצבאות, שירותים לתינוקות, קשישים ונכים והטבות מס. ב-2016 עמדה הוצאה זו בישראל על 16.1% מהתמ"ג, זאת לעומת הממוצע של ארצות ה-OECD, שעמד על 21.0%.

אבטלהאשכנזיםהשכלה גבוההיוצאי אתיופיהמדיניות דיורמזרחיםפנסיהפערי שכר מגדרייםצמיחה כלכליתתמונת מצב חברתיתתעסוקה

שלמה סבירסקי

חוקר ומנהל אקדמי מייסד
צילום: עמוס בן גרשם, לע"מ

באבחה חדה אחת

שלמה סבירסקי, 3.6.2025
לפרסומים נוספים בנושא
צילום: יוסי זמיר, שתילסטוק

ושוב שנים שחורות: הערות להצעת תקציב המדינה לשנת 2025

שלמה סבירסקי, 3.2.2025
לפרסומים נוספים בנושא

שוויון אקסקלוסיבי

שלמה סבירסקי, 9.9.2024

ישראל: תמונת מצב חברתית

פרסומים נוספים בנושא זה
צילום כריכה: שאולה הייטנר

תמונת מצב חברתית 2022: מגפת אי-השוויון נמשכת

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, שני בר-און ממן, ירון הופמן-דישון, אביב ליברמן, 1.5.2022
להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

תמונת מצב חברתית 2021: הקורונה ומגפת אי השוויון בישראל

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, ירון הופמן-דישון, אביב ליברמן, יובל לבנת, 21.3.2021
להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

תמונת מצב חברתית 2020: יש להחזיר את האינטרס של כלל הציבור אל מרכז הבמה

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, אביב ליברמן, 20.2.2020
להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

הרשמו לקבלת עדכונים

אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש:

  • אודות
  • קורסים והרצאות
  • צרו קשר
  • פרסומים
  • ישראל: תמונת מצב חברתית
  • הערות על תקציב המדינה
  • פערי שכר מגדריים
  • ניתוח מגדרי של תקציב המדינה וחוק ההסדרים

מרכז אדוה

מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

www.adva.org
contact@adva.org

טלפון: 055-302-6117

(אפשר גם ב-WhatsApp)

milyarder bir adamın karısı olan mature şato tarzı evde yaşarken etliye sütlüye dokunmak istemediği için porno kirli çamaşırlarını bile hizmetçilere makineye attıracak kadar sex hikayeleri hizmeti seven bir kadın haline gelmiştir Paranın kazandırdıkları ensest hikayeler arasında kişisel bakımları olan mature diğer zengin kadınlar konulu porno gibi memeleri silikon olmayıp gerçek doğaldır Şatoda yarı zamanlı porno izle çamaşır odasında kirlileri yıkamak için işe giren genç porno hikayeleri oğlana kirli eşyalarını alırken üzerini örtmesini ısrarla porno söyleyen mature bir türlü sözünü geçiremediği dik başlı pornolar genci en sonunda onun kullanılmış am kokan donlarını koklarken porno görünce yetti artık diyerek kulağından tutup odaya getirir rokettube ve onun dik başlılığını baş kaldırmış memelerinin arasına koydu