הבנק העולמי מקדם בשנים האחרונות מושג שהוא רלוונטי מאוד לישראל: הכלה פיננסית. ברמת הפרט או משק הבית, הכלה פיננסית קשורה לפעולות כדוגמת הפקדת כספים בבנק, שבו יישמרו או יהוו בסיס להלוואה לרכישה או לבנייה של בית, להלוואה עסקית או צרכנית, לתשלומים דיגיטליים עבור מוצרים ושירותים ולצבירת נכסים שיתרמו לקידום חברתי-כלכלי של משקי בית. ברמה הארצית, אוניברסליזציה של הכלה פיננסית תוביל להעלאת רמת החיים הכללית, הודות לריבוי אפשרויות ההשקעה ולריבוי הזדמנויות עבודה – ובאופן כללי לפיתוח המשק.

הרקע למיקוד בחברה הערבית הוא העובדה שבחברה הזאת אמנם יש פעילות פיננסית, אלא שהיא מתרחשת כחלק מן הכלכלה הבלתי פורמלית ולא כחלק מהכלכלה הפורמלית. התוצאות הן שערבים מבוגרים מוותרים על שירותים מסוימים וערבים צעירים משלמים עבורם יותר – במיוחד כאשר מדובר בהלוואות. חמור מכך, הכלכלה הבלתי פורמלית היא אכזרית יותר מזאת הפורמלית, שכן פיגורים בהחזרים מובילים לעתים לאלימות, לא רק נגד הלווים, אלא גם נגד בני משפחה ועוברים ושבים אקראיים שאינם קשורים לעניין. נקודה זאת היא קריטית: הדרת אזרחים ערביים משירותים פיננסיים רשמיים מובילה בין היתר לפשע המשתולל ביישובים ערביים ולתת-פיתוח של הפרט, של משק הבית בחברה הערבית ושל החברה הישראלית בכללותה. הכללת אזרחים ערביים בכלכלה הפורמלית של ישראל יכולה לשפר לא רק את רווחתם של אזרחים אלה אלא גם את רווחתו של המשק הישראלי. על כן ממשלות ישראל (הקודמות) קבעו יעדים להגברת הכלה פיננסית בקרב המיעוט הערבי, יעדים המתועדים (לאחרונה) בהחלטות ממשלה 922 ו-550 ובדו”ח הבין-משרדי של בנק ישראל.

השירותים הפיננסיים המדוברים כוללים הרבה שירותים שעבור רוב אזרחי ישראל הם מובנים מאליהם: בנקאות, נגישות לאשראי, במיוחד ליוזמות עסקיות; הסדרי תשלומים להחזר חוב; נגישות להלוואות דיור (משכנתאות); צבירת נכסים, וחיסכון לעת פרישה מהעבודה.

מכשולים לשימוש בשירותים פיננסיים בחברה הערבית

בקרב גברים ונשים אמידים בכלכלות המפותחות יש מודעות גבוהה ליתרונות של נגישות לשירותים פיננסיים. אף על פי כן, אפילו בארצות עשירות כדוגמת ישראל ישנם רבים שאינם מודעים לאפשרויות הקיימות. הדו”ח של בנק ישראל מצביע על מכשולים רבים הניצבים בפני שימוש בשירותים פיננסיים בקרב אזרחים ערביים. בכל הנוגע לבנקאות, המכשולים כוללים מספר נמוך של סניפי בנק ביישובים ערביים, העדר מידע בנקאי בשפה הערבית, חוסר אמון בבנקים עצמם, אי שימוש בשירותי בנק דיגיטליים (בגלל העדר אמון ובגלל העדר אוריינות פיננסית), והנורמה הרווחת של ביצוע תשלומים, כולל שכר, במזומן.

המכשולים בפני נטילת משכנתאות אינם כלכליים בלבד (העדר מימון עצמי ודירוג אשראי נמוך) אלא גם קשורים לנוהגים מקומיים, לאי סדרים, ומדיניות ממשלתית מכוונת, ביניהם הפיגור בתכנון עירוני ביישובים ערביים, אי רישום בטאבו של קרקעות ובעלויות משותפות של אותן הקרקעות, דברים המונעים מלווים פוטנציאליים להשתמש בבית כבטוחה עבור בנייה או רכישה. מכשול נוסף הוא התנגדות דתית לעצם נטילת משכנתא, הכרוכה בריבית, אשר אסורה לפי חוקי השריעה. ועוד מכשול: אין מידע אודות משכנתאות בשפה הערבית ואין מספיק דוברי ערבית עם ידע רלוונטי העובדים.ות בבנקים ביישובים ערביים.

בעלי.ות עסקים קטנים הזקוקים להלוואות נתקלים במכשולים דומים: דירוג אשראי נמוך, העדר ערבויות להלוואות בנקאיות — בגלל שאין להם חשבונות בנק או בגלל שחשבונותיהם מוגבלים; והנוהג של שמירת נכסים במזומנים, צורת אחזקה בלתי מתועדת ובלתי סחירה.

עבור אזרחים ערביים, המכשולים לחסכונות פנסיוניים קשורים למצבם בשוק העבודה; ערבים משתכרים בממוצע פחות מיהודים והם מועסקים לעתים בסקטורים כלכליים ובעסקים קטנים שבהם אין הפרשות לפנסיה (מהמעסיק ומהעובד) — למרות חוק פנסיה חובה.

אזרחים ערביים, ובמיוחד צעירים בני 18-26, בולטים בייצוג יתר במשרדי ההוצאה לפועל של רשות האכיפה והגבייה . תנאי להחזקת חשבון בנק פעיל ולקבלת הלוואות ושירותים פיננסיים אחרים, היא קביעת הסדרים להחזרת חובות. גם כאן המכשולים הם רבים: ביישובים הערביים אין מספיק משרדים של ההוצאה לפועל ואין בהם מספיק עובדים.ות דוברי ערבית. לא רק זאת: המוסדות הפיננסיים מצפים שהסדרי החזרת חובות ייקבעו באופן דיגיטלי, וזאת כאשר אזרחים ערביים רבים רגילים לשלם במזומן – ורבים מהם הם גם חסרים אוריינות דיגיטלית.

למסמך המלא בשפה האנגלית (PDF)