המסמך בוחן את התנהלותם של מעסיקים ומתעד מכשולים הניצבים בפני שילוב של נשים מקבוצות מיעוט בשוק העבודה ובפני התקדמותן בעבודה ואת ההצלחות ואת שיטות השילוב והקידום המביאות לתוצאות טובות
במחקר שבוצע בין השנים 2017 ו-2020, בחנו את מצב התעסוקה של נשים ערביות, כולל נשים בדואיות, נשים יוצאות אתיופיה, ונשים חרדיות. עשינו זאת באמצעות סקירת הספרות, באמצעות ראיונות עם נשים משלוש קבוצות המיעוט, ובאמצעות קבוצות מיקוד של נשים מכל קבוצה. ראיינו גם מעסיקים ומפעילי/ות תוכניות הכשרה והשמה, הן במשרדי הממשלה והן בארגוני החברה האזרחית. את הנשים שאלנו על השכר ותנאי העבודה, על המכשולים שהן נתקלות בהם, על שאיפותיהן המקצועיות ועל שביעות רצונן מהעבודה; את המעסיקים שאלנו על הניסיון בהעסקת נשים מקבוצות מיעוט – על דרכי הגיוס, על נסיבות ההעסקה ועל שביעות הרצון מהעובדות; את מפעילי התוכניות שאלנו על הקשיים ועל ההצלחות.
כאמור, המחקר התמקד בנשים מקבוצות מיעוט, אולם ההשערה הראשונה של הצעת המחקר נגעה לא לנשים עצמן אלא למעסיקים, ועל כן ראינו לנכון להקדיש לאלה דו”ח מחקר נפרד.
שיערנו כי התערבות בצד הביקוש לתעסוקה, קרי המעסיקים — היא אפקטיבית יותר מהתערבות המתמקדת בעיקר בצד ההיצע. עוד שיערנו שככל שהמעסיקים יהיו מעורבים יותר בהפיכת שוק עבודה למגוון יותר, הזדמנויות התעסוקה של נשים מקבוצות מיעוט תהיינה רבות וטובות יותר. במסגרת בדיקת הפעילות של המעסיקים, תועדו המכשולים הניצבים בפני שילוב של נשים מקבוצות מיעוט בשוק העבודה ובפני התקדמותן בעבודה – וזאת על בסיס עדויות של נשים, של פעילי ארגוני הסיוע וגופי ממשלה ושל מעסיקים. עוד תיעדנו את ההצלחות ואת שיטות השילוב והקידום המביאות לתוצאות טובות. רוב נתוני הדו”ח הזה אינם נתונים סטטיסטיים אלא תוצר של ראיונות.
