האם אפשר לבחון את תקציב המדינה במבט מגדרי? איך הקיצוצים הקרובים בתקציב ישפיעו על נשים במדינת ישראל? העלאת המע״מ פוגעת יותר במצב הנשים או במצב הגברים? האם אפשר בכלל לבנות תקציב שיצמצם את אי השיווין בין נשים וגברים?
לצפייה
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום, לחידוש ופיתוח חבל 'תקומה', בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה.
המחקר בחן את דפוסי היוממות (הגעה לעבודה וממנה) של נשים ערביות בין השנים 2015 ל-2022.
ראיון של יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה, בתוכנית "הכנסת הבוקר" עם יעקב אילון, בעקבות ביטול מדיניות החל"ת שהונהגה בזמן משבר הקורונה
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
רב-שיח בעקבות שני מחקרים עדכניים, התקיים ב16.12.2024, ביוזמה משותפת של מרכז אדוה, פורום דו-קיום בנגב ומזון – תגובה יהודית לרעב.
דבריהם של ח"כ עופר כסיף ושל ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה, בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת ביוזמתם של ח"כ עופר כסיף, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ אלון שוסטר, בנושא היעדר מיגון הולם ופערי מיקלוט בשכונות וותיקות ביישובים עירוניים.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
פרק רביעי בהשתתפות העיתונאית ז'נאן בסול, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני
הדמוקרטיה הישראלית הינה דמוקרטיה חלשה החסרה גם כך מרכיבים מרכזיים של משטר דמוקרטי ראוי. הממשלה בתמיכת מפלגות הקואליציה מנסה לחולל בישראל הפיכה משטרית רדיקלית, שלאחריה יווצר כאן משטר אוטוריטרי
השבוע מציינים בעולם את יום המורה והמחנכ.ת וזו הזדמנות טובה לדבר על תופעה הולכת ומחריפה שיהיה על הממשלה החדשה לתת לה מענה: נשירת מורות ומורים
אם המדדים לאיכות המורים הם טכניים בלבד, למה שלא פשוט נחליף אותם ברובוטים?
הדו"ח השנתי של מרכז אדוה מעלה תמונה של חברה שקצוותיה מכים שורשים עמוקים והולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, היי-טקיסטי ונדל"ני וממדיניות מיסוי נוחה; וקצה תחתון אשר כבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול שבו נחסם הסיכוי לשדרוג רמת החיים ולשיפור רמות ההכנסה והעושר
מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות
אלפי בני/ות נוער נושרים מדי שנה ממערכת החינוך. בהיעדר נתונים מעודכנים, ניתן לשער שהתופעה התגברה בשנתיים האחרונות, במיוחד בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער שהקשר שלהם למערכת החינוך היה ממילא קלוש ובהם אלה שהתקשו להשתלב במנגנוני הלמידה מרחוק
מגיפת הקורונה הולידה את הקפסולות, אך למעשה מערכת החינוך פועלת מאז ומתמיד בקפסולות קשיחות המבחינות בין "קבוצות איכות". התוצאה היא פריון נמוך ואי עמידה של רוב הבוגרים בדרישות הסף של הכלכלה בת זמננו • טור שני בסדרה באתר העוקץ על חוק ההסדרים ותקציב המדינה
יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים
הפודקאסטים הופקו ונוצרו על-ידי סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב, במסגרת קורס של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט שהתקיים כחלק מתכנית 'מתחברים' של היחידה למעורבות חברתית
העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: