מאבק העובדות הסוציאליות הוא מאבק לחיזוק השירותים החברתיים בישראל

מזה שנים שהעובדים והעובדות הסוציאליות בישראל סובלים/ות מעומס יתר וממחסור באמצעים למתן מענה הולם למצבי המצוקה בהם הם/ן נדרשים/ות לטפל.

זוהי דוגמא בולטת לגרעון טיפולי – קושי הולך וגדל לספק טיפול למי שזקוקים/ות לו. בתורו מביא החוסר המתמשך לתסכול של מטופלים המתבטא לעתים בהפניית אלימות כלפי העובדות הסוציאליות, הפנים של מדינת הרווחה החסכנית.

על רקע זה, יצא השבוע איגוד העובדים הסוציאליים למאבק על שיפור תנאי העבודה של העובדות הסוציאליות, להקלת העומס הרב המוטל על העובדות/ים בלשכות הרווחה ולהפסקת האלימות המופנית כלפיהן/ם.

תנאי עבודתם/ן, שכרם/ן ומעמדם/ן השחוק של העובדים והעובדות הסוציאליות בישראל הם חלק ממגמה רחבה יותר, של השקעה בלתי מספיקה בשירותים החברתיים בישראל. אמנם, בשנים האחרונות גדל תקציב הרווחה, אך ההוצאה החברתית בישראל עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית. בשנת 2017 עמדה ההוצאה הציבורית החברתית בישראל על 16% מהתוצר, זאת לעומת הממוצע בארצות ה-OECD שעמד באותה השנה על 20.2% מהתוצר.

השכר הנמוך וההתדרדרות המתמדת בתנאי ההעסקה, קשורים בין היתר להיותן של נשים רוב (כ-90%) בקרב העובדים/ות הסוציאלים/ות ולפיחות במעמדם של מקצועות הטיפול שבהן ישנו רוב של נשים. מקצועות אלו נתפסים ככאלה שדורשים כישורים מעטים מכיוון שצמחו מתוך עבודתן ה"טבעית", כביכול, של נשים בבית. מסמך של מרכז אדוה שפורסם בשנה שעברה עסק בסוגיה זו בהרחבה תחת הכותרת: "הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאות בנטל וכיצד ניתן לצמצמו?".

ההשקעה החברתית הנמוכה והתפיסות הרווחות כלפי מקצועות הטיפול הביאו לאורך השנים לפגיעה בתנאי ההעסקה של עובדות הטיפול ובכללן בעובדות הסוציאליות: צמצום תקנים במגזר הציבורי, שחיקת תנאי העבודה והשכר באמצעות מיקור חוץ ומיכרוז של השירותים, עידוד העסקה באמצעות קבלני משנה, במשרות חלקיות ועל בסיס שעתי, ועוד.

כמו במקרה של הוראה, השחיקה בתנאי העבודה מביאה למחסור קבוע בכח אדם, לקושי לאייש משרות ולעומס רב על מי שמאיישות אותן. לפי נתוני איגוד העובדים הסוציאליים, כל עובד/ת סוציאלי/ת בלשכות הרווחה מטפל/ת בכ-300 משפחות.

מעמדן של העובדות הסוציאליות רעוע במיוחד גם בשל האוכלוסייה שבהן הן מטפלות, שהיא חסרת כח מיקוח. בניגוד למקצועות בהם שביתה או מחאה משפיעה על השירות הניתן לכלל הציבור, כגון מקצועות הבריאות או תשתיות תחבורה, יכולת ההשפעה של איגוד העובדים הסוציאליים קטנה יותר בשל העובדה ששביתה או עיצומים בתחום משפיעים רק על האוכלוסיות החלשות ביותר, השקופות לרב הציבור.

מאבקן של העובדות והעובדים הסוציאליים לשיפור תנאי עבודתםן הוא חלק ממאבק רחב לחיזוק השירותים החברתיים בישראל ולהכרה ציבורית בחיוניותם של שירותי הטיפול, תוך יצירת זיקה בין הערך הכלכלי והחברתי שלהם ובין התגמול החומרי שניתן בעבורם.