ד"ר מירי אנדבלד-סבג בתוכנית "פותחים שוק" על התכווצות מעמד הביניים בישראל
לצפייה
כנס ציבורי שהתקיים ב 15.1.25 בנתיבות, ועסק ב'חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה' הנידון בכנסת, ובהשלכותיו על תושבי.ות הנגב המערבי.
ד"ר אלינה רוזנפלד וד"ר יעל פרואקטור בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, מציגות את החסמים המבניים, התרבותיים והכלכליים שמעמיקים את הפערים המגדריים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים בישראל.
צפו בהקלטת וובינר שהתקיים בתאריך 10/11/2025 להשקת מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת
ראיון של העיתונאי ד"ר מיכאל מירו עם ד"ר שני בר-און ממן ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו, בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מרכז אדוה
הרצאה מאת ד"ר שלמה סבירסקי העוסקת באופנים שבה מעצבת מערכת החינוך בישראל, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים. התקיימה ב 2.6.11 בסמינר הקיבוצים במסגרת יום עיון "חינוך והסללה בישראל"
כתבתה של הדר גיל-עד בחדשות 13, 19.2.2026
ד"ר יעל פרואקטור, מקדמת מדיניות במרכז אדוה, בדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" שתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים.
וובינר בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל בשיתוף חיים וסביבה, פורום האקלים הישראלי וא.ס.ף- ארגון סיוע לפליטים בישראל שהתקיים ב-16.10.2025. הוובינר עסק בסוגיית אי־הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיות פגיעות בישראל, והציע מבט חברתי, בריאותי, משפטי וכלכלי.
יוסי צברי קרא מהפרסומים שלנו, וזה מה שיש לו להגיד
המחקר הנוכחי מתייחס לבחירה של נשים ערביות בישראל במסלולי לימוד במקצועות הבריאות הן בישראל והן במוסדות הרשות הפלסטינית, מציג את היתרונות והחסרונות של הלימודים במסלולים אלו ובוחן את השלכותיהם על ההשתלבות של הבוגרות במערכת הבריאות הישראלית.
המעמד הבינוני בישראל הוא מהקטנים במדינות ה-OECD. כשמחברים לכך שיעור עוני גבוה במיוחד ורמת מחירים מהגבוהות בארגון, מתקבלת תמונה מטרידה: דווקא הקבוצה שאמורה להיות עמוד השדרה של הכלכלה והחברה בישראל נשחקת בתוך סביבת מחירים שמונעת ממנה יציבות אמיתית.
מחקר חדש של מרכז אדוה, בשיתוף העמותה להעצמה כלכלית לנשים, בחן את התמודדותן של נשים בעלות עסקים קטנים בישראל עם משברים כלכליים. המחקר מתמקד בשלוש תקופות: משבר הקורונה, מלחמת ה-7 באוקטובר והלחימה בין ישראל לאיראן ביוני 2025. המחקר מתבסס על סקר שנערך בקרב נשים שהקימו או מפעילות עסקים קטנים לאחר השתתפות בתוכניות הכשרה ליזמות עסקית של העמותה.
בעקבות האסון בירושלים, התעורר לרגע קצר הדיון במצב המסגרות לגיל הרך, והצעה חדשה פורסמה מטעם מרכז השלטון המקומי: לייבא סייעות מארצות המזרח. למרות העברת הפיקוח על מעונות היום למשרד החינוך, מתוך תפיסה שיש למסגרות אלה ערך חינוכי, ההצעה משקפת את הגישה הארכאית לפיה המעונות והגנים הן מסגרות "בייביסיטר", שמטרתן העיקרית לשרת הורים עובדים ומשתלבת במגמה הגוברת של ייבוא 'עובדים זרים' לכל ענף משק בו חסרים עובדים.
מלחמת ה-7 באוקטובר החריפה והגבירה את המצוקות הנפשיות ואת הצורך במענה טיפולי של כלל האוכלוסייה וביתר שאת של קבוצות בתוכה, כגון נפגעי אירועי ה-7 באוקטובר, מפונים, משפחות שבתיהן נפגעו מירי טילים וחיילים הסובלים מפוסט-טראומה. המצוקה הנרחבת הזו פגשה מערכת ציבורית שסובלת זה שנים ממחסור כרוני בכוח אדם, מתקנים שאינם מאוישים ומזמינות נמוכה של שירותי טיפול.
למרות שרוב חוקי המס מנוסחים באופן נייטרלי, בפועל הם משפיעים באופן שונה על גברים ועל נשים. מסמך זה סוקר את מערכת המס בישראל מנקודת המבט של שוויון מגדרי ובאופן שהיא משפיעה על היכולת של נשים וגברים להתפרנס, לצבור הכנסה והון ולשמור על עצמאות כלכלית.
המחקר בוחן את מצבם של אקדמאים ישראלים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה ועומד על המסלול שעברו מבחינת השכלה ותעסוקה, על האפשרויות והחסמים בהשתלבות בשוק העבודה לאחר הלימודים האקדמיים, על החוויה התעסוקתית, על פוטנציאל ההתקדמות התעסוקתית ועל הסיבות לפערי השכר בין קבוצה זו לכלל האוכלוסייה.
מצגת אינפוגרפיקה בעקבות מחקר של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל.
מחקר של מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל מצביע על חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים שמעמיקים את הפערים לאורך מחזור החיים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים.
מחקר של מרכז אדוה ביוזמת נעמת עוקב אחר מסלול החיים של נשים בישראל – מהכניסה לשוק העבודה ועד גיל הזקנה – ומציג את מנגנוני השעתוק, ההדרה וההתשה המובילים לעוני מתמשך, במיוחד בקרב קבוצות מוחלשות.
אל תפספסו את הפרסומים האחרונים, הנתונים העדכניים והאירועים הקרובים - הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו את ידיעון מרכז אדוה במייל, פעם בחודש: