הדוח מבוסס בעיקרו על נתונים שהתקבלו בהמשך לבקשות חופש המידע שהוגשו לנציבות שירות  מדינה על ידי אגודת יהודי אתיופיה, במהלך שנת 2021. הדוח מנתח את שיעורי האיוש של עובדים.ות יוצאי.ות אתיופיה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, באמצעות מכרזים ייעודיים בהשוואה למכרזים כלליים, על פי דרגים ודירוגים ועל פי סוגי המכרזים (פנימיים או ציבוריים). חשוב לציין כי הנתונים שהתקבלו אינם כוללים פילוח מגדרי ולכן הניתוח יתייחס ליוצאי.ות אתיופיה באופן כללי מבלי להבחין בין נשים וגברים, אך תוך המלצה לפרסם ולבחון באופן שיטתי נתונים מגדריים על מנת שניתן יהיה להעמיק את הניתוח גם בהקשר זה.

במסגרת חובת הייצוג ההולם מתפרסמים מכרזי כח אדם המיועדים לאוכלוסיות מיעוט, זאת לצד האפשרות לגשת למכרזים המיועדים לכלל האוכלוסייה. הכללתם של יוצאי.ות אתיופיה בתוכניות ההעדפה המתקנת במגזר הציבורי נעשתה בשני שלבים: 1. בשנת 2005 תוקן חוק שירות המדינה ונקבעה בו זכאות יוצאי.ות אתיופיה לייצוג הולם בשירות המדינה, 2. בשנת 2011 הוחלה חובת הייצוג ההולם גם על חברות ממשלתיות המעסיקות מעל 50 עובדים, על תאגידים שהוקמו על-פי חוק, על עיריות ועל מועצות מקומיות.

על אף החקיקה הכוללת את אוכלוסיית יוצאי.ות אתיופיה בישראל תחת ההגדרה 'אוכלוסייה מגוונת' ועל אף החלת חובות חוק ייצוג הולם גם על אוכלוסייה זו, בחינה מעמיקה של יישום החוק בשנים האחרונות מציגה תמונת מצב לקויה. בהינתן יישום נכון ומיטבי של החוק על יוצאי.ות אתיופיה בטווח של עשור, היינו מצפים לראות שינוי משמעותי בהיקף הייצוג של יוצאי.ות אתיופיה במגזר הציבורי בעמדות ניהוליות, במחלקות ובצמתים בעלי השפעה ניכרת. אולם לא כך המצב כיום.

ניתן להצביע על שתי בעיות עיקריות ביישום החוק:

1. חלק משמעותי מהיחידות הממשלתיות אינן עומדות ביעד

על פי החלטת הממשלה מספר 1065  מיום 28.1.16, היעד הכמותי לקליטת עובדים.ות יוצאי.ות אתיופיה על פי החוק הוא לפחות על פי שיעורם באוכלוסייה הכללית. כלומר, היעד המוגדר כיום – כ-1.73%, הוא המינימום הנדרש על מנת לעמוד בתנאי החוק. יחד עם זאת, בבואנו לבחון את יישום החוק ביחידות השירות הציבורי נראה כי יחידות רבות אינן עומדות ביעד ובודדות היחידות שמעסיקות עובדים.ות יוצאי.ות אתיופיה בשיעורים גבוהים מהיעד. בהקשר זה יש לשים לב שהיעד המינימלי לא הופך ליעד מקסימלי אליו יש לשאוף על מנת לקבל אישור על גיוון בהעסקה.

2. דגש על כמות ולא על איכות המשרות בהן משולבים.ות ישראלים.ות יוצאי.ות אתיופיה

דבר החוטא למטרה לשמה החוק נוצר והיא: שילוב וייצוג אוכלוסיית מיעוט בכל הדרגים, לרבות בקרב מקבלי ההחלטות. חוק ייצוג הולם מאפשר ליחידות ממשלתיות לעשות שימוש במגוון כלים על מנת להבטיח קבלת מועמדים.ות מאוכלוסיות מגוונות, וביניהן גם יוצאי.ות אתיופיה, באופן שאינו פוגע בכשירות המועמדים.ות או עלול להזיק לתפקוד המשרד. בין היתר ניתנת האפשרות לייעד תקנים למועמדים.ות מאוכלוסייה ספציפית. על אף הפוטנציאל הטמון במשרות המיועדות ליוצאי.ות אתיופיה, אין בנמצא נוהל ברור המבהיר ליחידות הממשלתיות כיצד עליהן לנצל את התקנים הייעודיים המגיעים להם. החוק אמנם מגדיר מפורשות כי ייצוג הולם צריך להתקיים ‘בכלל הדרגות והמקצועות’ אך בפועל התקנים הייעודיים ליוצאי.ות אתיופיה מצויים לרוב במשרות כניסה בעלות איכות נמוכה.