החלטות הממשלה שנועדו לקדם את חוק ההסדרים לשנים 2021 ו-2022 כוללות שלושה סעיפים המצביעים על החולים כעל אויבי העם החדשים.

הסעיף הראשון הרואה את החולה כאויב העם מציע שגביית ההשתתפות עצמית בדמי ביקור אצל רופא/ה תתבצע בעת קביעת התור ולא בעת הביקור עצמו. ומה קורה אם אי אפשר להגיע במועד שנקבע? חוק ההסדרים קובע כי הכסף שנגבה יוחזר לחולים רק אם הם מבטלים את התור לפחות 24 שעות לפני מועדו. ומה יקרה אם החולה יקום בבוקר עם חום וירגיש שהוא לא מסוגל להגיע והוא מבטל את התור בהתראה של פחות מ-24 שעות? ישלם, כמובן.

לפי טענת מחברי מסמך "מחליטים", הסיבה לתורים הארוכים לרופאים/ות היא שלא פחות מרבע מן החולים קובעים תורים ואז לא מופיעים. לא ברור מאיפה הנתון הזה.

הסיבה לתורים הארוכים היא אחרת: אין מספיק רופאות ורופאים העובדות/ים בקהילה במסגרת השירותים הציבוריים של קופות החולים. הסכום שמסמך "מחליטים" מציע עבור התקציב הרגיל של משרד הבריאות לשנת 2021 (סעיף 24), ללא הוצאות פיתוח וללא תוספות בגין ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, עומד על 41.7 מיליארד ₪, גבוה ב-4 מיליארד ₪ מהתקציב לשנת 2019, 37.7 מיליארד ₪ (נתוני ביצוע, מחירי 2020). (בעת כתיבת מסמך זה אין עדיין מידע על תקציב ההוצאות ללא התוספת בגין הקורונה בשנת 2020; על כן אין השוואה עם תקציב הביצוע של שנת 2021.)

לפי כתבה של עידו אפרתי בעיתון הארץ (3.8.2021), בישיבת הממשלה שבה אושר התקציב לשנים 2021 ו-2022, ניתנו עוד שני מיליארד ש"ח למשרד הבריאות — מעבר ל-41.7 מיליארד ש"ח המצוין בדפי התיקון של מסמך "מחליטים". אפרתי מוסיף, בין השאר: "סוכם תיגבור היקף ההכשרות למקצועות הרפואה; יפתחו כ-270 מקומות נוספים לסטודנטים לרפואה וכ-1,500 לסטודנטים לסיעוד בכל שנה שיוכשרו במוסדות האקדמיים בישראל. . . השאיפה של המשרד היא להגיע ליותר מאלף סטודנטים חדשים [לרפואה] בשנים הקרובות".

זהו צעד שיש בו כדי למתן את המחסור ברופאים; נקוה שהוא אכן יתבצע. יש להגדיל עוד את מקומות הלימוד, מקומות ההתמחות ומצבת הרופאים והרופאות, לא רק בבתי החולים הציבוריים אלא גם בקהילה.

הסעיף השני הרואה את החולה כאויב העם מבקש העלאה של ההשתתפות העצמית בסך 20 ש"ח עבור חולות וחולים הקובעים תור עם רופאות/ים מקצועיות/ים בעצמם — בימו ידיהם, OMG — בלי לקבל הפנייה מרופא/ת המשפחה.

הרעיון מאחרי הצעה זאת הוא להפוך את רופא/ת המשפחה ל"מנהל התיק" של החולה. קשה לחשוב על הצעה שתגרום ליותר עומס אצל רופאי המשפחה ותהפוך אותם למכווני תנועה ביורוקרטיים במערכת הבריאות. ההצעה הזאת, יחד עם ההצעה הקודמת, הופכות את מערכת הבריאות הציבורית למערכת ממושטרת! האם זה כיוון הפיתוח שפיללנו לו? לא! שאפנו לבטל השתתפויות עצמיות.

הסעיף השלישי הרואה את החולה כאויב העם הוא העלאה של ההשתתפות העצמית של קופות החולים עצמן בעלות סל השירותים הניתנים על-ידיהן במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מ-6.45% מעלות הסל ל-6.80% מעלות הסל. הכסף אמור לבוא מגבייה מחולים וחולות בהתאם לשני הסעיפים הקודמים.

הסעיף הזה מעלה סברה ששלושת הסעיפים הם לא יותר מאשר תרגיל שמטרתו להפחית את תקציב המדינה ולגבות מיסים, בלי לקרא לילד בשמו, כאשר האידיאולוגיה השולטת בממשלה החדשה, בדומה לזאת של הממשלה הקודמת, היא (1) לא להעלות מסים, (2) להקטין את החוב הלאומי כמה שיותר כדי לשמור על המעמד של ישראל בעיני חברות דירוג האשראי, המאפשרות הן לממשלת ישראל והן לתאגידים ישראלים לקבל אשראי בתנאים טובים יותר. תנאים טובים יותר לתאגידים משמעם אפשרויות לעשות כסף טוב. במילים אחרות, החולים מתבקשים לתרום להמשך גידול העושר של עשירי ישראל.