המסמך מציג את השלכות הקורונה על רבקי מבני-ברק, המבוססת על דמות אמיתית של אשה חרדית ועל נתונים מחקריים. המסמך נכתב כחלק מפרוייקט משותף של מרכז אדוה ו'צוותי המומחים של המשבר'
סיפורה של רבקי, חרדית מבני ברק, במהלך מגפת הקורונה, משקף את השינוי הגדול שחל בחיי היום יום של חרדיות בישראל, והעוסקות העצמאיות בפרט. דמותה של רבקי נבנתה על יסוד דמות אמיתית ומידע מתחקיר, לצד נתונים העוסקים בדמוגרפיה, ביטחון סוציאלי, וחינוך. מכיוון שישנה שונות בישראל בתנאי החיים של אזרחים ואזרחיות גם לפי מקום ישוב, דמותה של רבקי נבנתה לפי השתייכות מקומית – במקרה זה בני ברק – תוך הצגת נתונים משווים. הציטוטים והנתונים מאפשרים, כמכלול, הבנה מורכבת ומעמיקה של מצב החרדיות בישראל, בפרט בעלות העסקים הקטנים מבניהן.
מיכל מנהיימר, חברת צוותי המומחים, מסבירה את האתגר הייחודי לנשים חרדיות בעקבות יציאתן המלאה או החלקית ממעגל העבודה בתקופת הקורונה:
"הקושי העיקרי של השתלבות מחדש בעולם התעסוקה הוא כי הנשים החרדיות נשאבות חזרה לתוך הבית, הן חזרו להיות עקרות בית במשרה מלאה. אם עד עתה, בתהליך איטי, החברה החרדית הורגלה בכך שאימהות הן גם מפרנסות, והצורך במשכורת יציבה איזן את עבודות הבית בין בני הזוג, הנשים ממהרות בבוקר לעבודה, הטיפול בילדים הקטנים, שיעורי הבית ושאר המטלות הביתיות לא עליהן במאת האחוזים, עכשיו, עם ההפסקה הכפויה במשק, מצב זה התהפך לחלוטין. "עקרת בית" במשפחה חרדית מובדלת מזו החילונית משתי סיבות עיקריות: האחת, הנורמליזציה של המצב- המבט החברתי-תרבותי חרדי עדיין לא הפנים והשלים לחלוטין עם יציאת הנשים למרחב החוץ ביתי, וכשהן חזרו אליו – חזר העולם למנהגו, וקשה יותר יהיה להוציא אותן משם. שנית, תובענותה של משפחה גדולה מעכבת את יציאתה של האם מן הבית לעבודה".
המלצות להתמודדות בזמן משבר הקורונה:
1. יש להגיש סיוע לחרדיות בהגשת בקשות לגופים ממשלתיים (בטל"א, רשות המיסים) וליווי ממשלתי לבעלות עסקים קטנים, במיוחד בכל הנוגע לשינויים שיש להכניס בהתנהלות בתי העסק ומעבר למכירה מקוונת.
2. יש לפתוח עבודות חיוניות בזמן המשבר לעובדות שכירות שפוטרו.
פעולות אסטרטגיות
1. יש לגבש אסטרטגיה להעלאת שיעור הנשים החרדיות המועסקות בשירות הציבורי והמוניציפלי.
2. יש לעודד את הסמינרים (לימודים על-תיכוניים לנשים במגזר החרדי, לא אקדמאים) להתאים את תוכנית הלימודים לשוק התעסוקה.