אי השוויון הכלכלי בחברה הוא תולדה של גורמים שונים ברמת המדינה והפרט, בהם; התמורה לעבודה (שכר), חלוקת ההון באוכלוסייה, מידת מחויבותה של המדינה לפרישת רשת ביטחון סוציאלי לאזרחיה והמשאבים העומדים לרשותו של הפרט במשק הבית. לרוב, החלוקה של אותם משאבים היא בלתי שוויונית ונקבעת, בין השאר, על בסיס ההשתייכות האתנית, המגדרית, התעסוקתית ועוד. באמצעות בחינת מקורות ההכנסה של משקי הבית: עבודה, הון, קצבאות ופנסיה – נוכל להבחין בין סוגי משקי הבית המבוגרים השונים, אלו שמקור ההכנסה הבלעדי שלהם הוא שוק העבודה לעומת אלו הנשענים במידה רבה יותר על מערכת הביטחון הסוציאלי.

האוכלוסייה המבוגרת שלפני גיל הפרישה מתקשה, לעיתים, להתאים את עצמה לשינויים בשוק העבודה בשל התחרות הקיימת בעולם התעסוקה. העובדים המבוגרים נתקלים בהעדפה של המעסיקים לכוח אדם צעיר וחלקם "נפלטים" משוק העבודה רגע לפי הפרישה. נתוני התעסוקה שהתפרסמו על ידי ה-OECD לשנת 2015 משקפים במידה מסוימת טענה זו: שיעור התעסוקה בקבוצת הגיל הקרובה לגיל הפרישה (64-55), הוא הנמוך ביותר מבין כל קבוצות הגיל ועמד על 52.1%. לשם השוואה, בקבוצת הגיל 54-25 שיעור התעסוקה עמד על 76.6%.

לא זו בלבד ששיעור התעסוקה של האוכלוסייה המבוגרת הוא הנמוך מבין כל קבוצות הגיל, מחקר של הביטוח הלאומי מצא, כי ככל שדורשי העבודה מבוגרים יותר, כך משך זמן חיפוש העבודה שלהם ארוך יותר, וכתוצאה מכך הם תלויים לזמן ארוך יותר בדמי אבטלה.

הקבוצה שלאחר גיל הפרישה, אף היא מגוונת: לצד אלו שבוחרים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה, ישנם אחרים הפורשים לגמלאות ומתבססים על חסכונות שנצברו במהלך השנים, על תשלומי פנסיה וקצבת הזקנה. מן הראוי לציין כי חלקם חווים ירידה משמעותית בהכנסה הכוללת. בין אלה הממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה ישנם אלו המשתכרים שכר גבוה, לצד אלו הנאלצים להמשיך לעבוד ולהיש אר בשוליים של שוק העבודה, הינו לעבוד בשכר נמוך, בכדי להתקיים.

חשיבותו של מסמך זה היא בהבנת תרומתם של שוק העבודה ושל מדיניות הרווחה לחוסן הכלכלי של משקי הבית המבוגרים, ואת האופן שבו יכולה מדיניות רווחה לצמצם את אי השוויון הרחב המתקיים בקרב האוכלוסייה המבוגרת, לפני ואחרי גיל הפרישה.

הדו"ח מצביע על כך כי בישראל רשת הביטחון הסוציאלי, שהיא נדיבה פחות מזו של מרבית מדינות אירופה, אינה מאפשרת לחלק גדול מהאזרחים שמעל גיל הפרישה להפסיק לעבוד, ועל כן אחוז העובדים המבוגרים בישראל (גם אחרי גיל הפרישה) הוא גבוה במיוחד בהשוואה למדינות אירופה.

פרסומו של מחקר זה חשוב במיוחד בעיתוי הנוכחי, כאשר ב- 30.6.21 צפויה לפוג הוראת השעה, המעניקה לעובדים מעגל גיל 67 שפוטרו עקב משבר הקורונה או יצאו לחל"ת, מענק של עד 4,000 ₪ (בהתאם לגובה הפנסיה של העובד/ת).

לאור התלות הגבוהה של אזרחים מבוגרים רבים בישראל בשכר מעבודה כמקור הכנסה, הפסקת המענק ב- 30.6.21, כאשר הסיכוי של מבוגרים להשתלב מחדש בשוק העבודה נמוך ביותר, פירושה עוד מבוגרים עניים בישראל. על כן, מרכז אדוה קורא לממשלה ולכנסת להאריך את תקופת הזכאות של אנשים מעגל גיל 67, שאבדו את עבודתם בתקופת הקורונה, גם אחרי ה- 30.6.2021.

ויזואליזיציה: עודד סספורטס