לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי

הסכסוך המתמשך פוגע בישראל גם מבחינה חברתית-כלכלית, משפיע לרעה על רמת החיים של הישראלים ותורם להעמקת אי-השוויון. מה חושב על כך הציבור בישראל?

האליטה הכלכלית והאליטה הפוליטית שולטות בסדר היום ומונעות מהלכים לצמצום אי-השוויון

הדיון על מפעל ההתנחלויות מתמקד לרוב בהשלכות המדיניות והמוסריות של התיישבות ישראלית בשטח מאוכלס שאינו נמצא תחת ריבונות המדינה ■ אולם בסערת הדיון הפוליטי נדחק לעתים לקרן זווית המחיר הכלכלי של ההתנחלויות

המסמך מציג את הנתונים המעודכנים ביותר על המימון הממשלתי של רשויות מקומיות ומראה כי גם השנה, ההתנחלויות הלא-חרדיות נהנות מהתקציב הממשלתי הגבוה ביותר

המסמך מציע מבט מחודש על השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני על החברה הישראלית, ומעמיד זה מול זה שני מפעלי התיישבות ישראליים: עיירות הפיתוח וההתנחלויות

פרק שני בהשתתפות דינה דיין, מתוך סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך

את רמת השירותים ברשויות המקומיות מכתיבה במידה רבה הממשלה ולא הנבחרים המקומיים. עם כל הרצון הטוב, גם ראש עיר מחויב במיוחד אינו יכול לברוא יש מאין: משאביו מוגבלים כגודל התקציב העומד לרשותו, התלוי במידה רבה במימון הממשלתי ונגזר מסדרי העדיפות שלה

ההתנחלויות האידיאולוגיות מעבר לקו הירוק נמצאות בראש רשימת התקציבים. הסיבה העיקרית למצב – העדפה ממשלתית ברורה כלפיהן. שאר תושבי המדינה, נאלצים להסתפק במערכת רווחה מצומצמת

המסמך בודק את גובה ההשתתפות הממשלתית בארבע קבוצות עיקריות של יישובים: היישובים המבוססים ("פורום ה-15"), עיירות הפיתוח, היישובים הערביים וההתנחלויות (אותן נחלק גם לשניים: התנחלויות חרדיות והתנחלויות לא חרדיות)