בשני העשורים האחרונים, חלקם של העובדים, התמורה לשכירים ולעצמאים כאחד, הצטמצם בעקביות בעוגת ההכנסה הלאומית:

חלקם של העובדים (השכירים והעצמאים) בעוגת ההכנסה הלאומית ירד משיעור של 62% בשנת 2000 ל-58% בשנת 2020. בה בעת, חלקם של המעסיקים ("העודף התפעולי") בעוגת ההכנסה הלאומית גדל בשנים אלו מ-22% בשנת 2000 ל-32% בשנת 2020.

החלק הנותר בעוגת ההכנסה הלאומית הם מיסים המשולמים למדינה, שחלקם ירד מ-16% ל-10%, בהתאמה.

הרווח שגורפים המעסיקים כיום עלול להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים, יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח.