הגיעה העת לתוכנית אסטרטגית לשיקום, עם מסגרת תקציבית רב-שנתית, תוך הכרה במחיר העצום שגובה המלחמה מהמפונים.ות, ומענה מוסדי אחד לצורכיהם.ן.

נתוני מבקר המדינה שפורסמו לאחרונה מראים כי בשנת 2023 המשיכה הירידה במספרן של דירות הדיור הציבורי, ולצד זאת נרשם גם גידול בזמן ההמתנה של זכאי הדיור הציבורי לדירה פנויה, והתדרדרות נוספת במצב התחזוקתי של הדירות הקיימות.

בקרב אוכלוסיית המפונים מאז ה-7 באוקטובר ישנם גם מבקשי מקלט ופליטים, אשר נאלצו לעזוב את ביתם ומדינתם בשל החשש לחייהם. אלא שבניגוד לאוכלוסיות אחרות בישראל, קבוצה זו לא הייתה זכאית למענק פינוי ולסיוע כלכלי מהממשלה.

למלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 השלכות משמעותיות על נשים ערביות בישראל, בהיבטים של ביטחון כלכלי ואישי. לפגיעה בהיבטים אלו השלכות חברתיות וכלכליות רחבות יותר הנוגעות לחוסן המשפחתי והקהילתי, לחברה הערבית בפרט ולחברה הישראלית בכללותה.

מדיניות חלוקת הנשקים ההמונית של בן גביר מעבירה את האחריות להתגוננות מפני פשע וטרור מהמדינה לאזרחים עצמם. זוהי התנערות מאחד מהשירותים הציבוריים החיוניים ביותר לאזרח במדינה מתוקנת.

נתונים חדשים שמפרסמים חמשת הבנקים הגדולים מראים שגם שבעה חודשים בתוך המלחמה, המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה להנות מהכנסות גבוהות מריבית ומרווחיות חריגה. אלא שבינתיים, הממשלה דחתה אפשרות לפיתוח מנגנון חדש של מיסוי רווחי יתר שעשוי היה לתרום לחלוקה צודקת יותר של העושר וההון בחברה.

בדומה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות, לפליטים ולמבקשי מקלט אין גישה למרחבים מוגנים.

את תזכיר החוק צריך לגרוס, ולהקים תחתיו ועדה עם נציגות בולטת, לכל הפחות, של שורדים.ות ופליטים.ות

הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.