תקצוב מגדרי – כשהמימסד מאמץ יוזמה פמיניסטית

תפקידם של הארגונים הפמיניסטיים לא נגמר מרגע שאימצה הממשלה תקצוב המגדרי, אלא משתנה. תפקידם עתה, הוא לפקח על התהליך, להציע חלופות ולהעלות לסדר היום אג'נדות כלכליות פמיניסטיות

תקצוב מגדרי הוא גישה המבקשת להטמיע את הצרכים, את חוויות החיים של נשים ואת נקודת מבטן בזרם המרכזי של תהליכי התקצוב וקבלת ההחלטות הכלכליות. זוהי גישה העושה שימוש בתקציב ככלי לחשיפת דפוסים של אי שוויון בחלוקת משאבים, כאשר המטרה היא חלוקתם מחדש באופן שמתקן את אי השוויון ואת הפערים בין נשים וגברים בנגישות למשאבים ושירותים ציבוריים.

חזונה של הגישה הוא אתגור ושינוי פמיניסטי של הפרדיגמה הדומיננטית העומדת בבסיס עיצוב המדיניות הציבורית והקצאת המשאבים. בהיותה כזו היא חותרת לשבירת ההנחות הממוגדרות העומדות בבסיס המודלים לתכנון מדיניות למשל ההנחה לפיה נשים הן המטפלות העיקריות בבני המשפחה וגברים הם המפרנסים העיקריים.

פורום נשים לתקציב הוגן

על מנת לקדם את רעיון התקצוב המגדרי וברוח יוזמות דומות בארצות אחרות, הוקם בישראל פורום "נשים לתקציב הוגן" ביוזמתה של ברברה סבירסקי – מנהלת מרכז אדוה. הפורום, שכלל בשיאו 35 ארגונים יהודיים וערביים, פעל בין השנים 2012-2004. הפורום פעל כמודל ייחודי המשלב עבודת שטח ואת הניסיון המצטבר של ארגוני הנשים עם עבודת מחקר ועם עבודת סנגור אל מול מקבלי החלטות. מלבד ניתוח של תקציב המדינה וחוק הסדרים, עסק הפורום בניתוח היבטים שונים של המדיניות הכלכלית בישראל והשלכותיהם על נשים. לדוגמא: ניתוח מגדרי של מדיניות הפחתת המסים ישירים שמיושמת בישראל משנת 2003; השלכות הקיצוצים התקציביים והפרטות השירותים החברתיים על נשים; בחינה מגדרית של תכניות תעסוקה, עידוד יזמות עסקית והכשרה מקצועית ועוד.

ניתן להתבונן בפעילות הפורום כשלב ראשון בתהליך קידום התקצוב המגדרי בישראל. הארגונים הפמיניסטיים וחוקרות פמיניסטיות היו הראשונות לנתח תקציבים מפרספקטיבה מגדרית ועסקו בקידום מודעות ציבורית לנושא ובעבודת קידום מדיניות. שלב זה התאפיין אם כן, במחויבות פמיניסטית, בהבנת הצרכים של נשים מתוך פעולת הארגונים בשטח, בסולידריות בין ארגונים ובהרחבת המעגלים: הפצת הרעיון בתקשורת ובמדיה החברתית, גיוס פוליטיקאיות ובעלי/ות תפקידים בממשלה לרעיון, גיוס שותפים/ות בחברה האזרחית ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים.

כעשור לאחר הקמת הפורום נפתח חלון הזדמנויות פוליטי ושיתוף פעולה עם חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא (יש עתיד) הביא באוקטובר 2013 להקמת הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה. הוועדה, שמונתה על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד (יש עתיד), רוכזה על ידי סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר יעל מבורך. המלצותיה הוגשו לשר האוצר ביולי 2014 והתקבלו בהחלטת ממשלה באוקטובר 2014. ההחלטה, קובעת יישום הדרגתי של ניתוח מגדרי של תקציבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך. הניתוח מתפרסם בספרי הצעת התקציב הרשמיים של המשרדים.

החלטת הממשלה ויישומה מסמנים את השלב השני בתהליך – שלב מיסוד רעיון התקצוב המגדרי. בשלב זה, מתווספים שחקנים חדשים – אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי, ואנשי תקציב, תכנון ואסטרטגיה ממשרדי הממשלה שהוטל עליהם עתה לערוך את הניתוח. בתוך כך, המומחיות הפמיניסטית משנה את מקומה ועוברת מפעילות שעיקרה ביקורת חיצונית לממשלה לעבודה עם הממשלה תוך סיוע בגיבוש כלים ומתווה לניתוח, הכשרת נציגי המשרדים השונים אך גם מעקב ביקורתי אחר עבודתם.

השלב השלישי, המצופה, הוא שלב ההטמעה שבו באופן אידיאלי, שיקולים מגדריים יעמדו בבסיס חלוקת התקציב ותכנון המדיניות. המעבר לשלב זה מאופיין במספר חסמים וביניהם, התנגדויות מצד פקידי הממשלה שעליהם הוטלה משימת הניתוח המגדרי – אם מפאת חוסר הבנה של הרעיון לעומקו או בשל הגדלת נטל העבודה עליהם. בנוסף, לעתים לא ניתן לערוך את הניתוח משום שאין נתונים רלוונטיים ואלה הקיימים מוגבלים בהיקפם.

סכנות התקצוב המגדרי

סכנה שטמונה במיסוד רעיון התקצוב המגדרי היא הפיכתו לפרויקט טכני. ניתוח מגדרי של תקציב המדינה דורש ממשרדי הממשלה ללמוד סל כלים: איסוף סטטיסטיקות מגדריות, אינדיקטורים ויכולת הערכה של השפעה מגדרית. אולם, אין זה מספיק. לא ניתן לצמצם את התקצוב המגדרי לדוחות עתירי נתונים סטטיסטיים שמתפרסמים עם התקציב. נדרשת בנוסף, הבאה בחשבון את קולותיהן של הנשים. לפיכך, תפקידם של הארגונים הפמיניסטיים לא נגמר מרגע שאימצה הממשלה תקצוב המגדרי, אלא משתנה. תפקידם עתה, הוא לפקח על התהליך, להציע חלופות ולהעלות לסדר היום אג'נדות כלכליות פמיניסטיות.

אתגר משמעותי שלפנינו הוא בתרגום הידע הפמיניסטי מבוסס השטח לשפת הארגון ולבירוקרטיה הממשלתית מבלי לאבד את הפרספקטיבה של "העומדת מבחוץ". בתוך כך, יש להמשיך ולקדם ניתוח כלכלי פמיניסטי, למשל כזה שמביא בחשבון עבודה ללא שכר ואת חיוניותה לשימור המרקם החברתי וכוח העבודה וכן כזה המאתגר את חלוקת העבודה המגדרית בדגש על בידול תעסוקתי והערכת חסר למקצועות נשיים – בעיקר מקצועות הטיפול. הידע הזה, מתנגש עם תפיסות כלכליות העומדות כיום בבסיס תכנון המדיניות הכלכלית המתבטא בריסון תקציבי, במיסוי נמוך ובסגידה למיומנויות טכניות בלבד, הננקטים כפועל יוצא של המדיניות הקפיטליסטית הניאו-ליברלית.

פורסם במקור באתר "אקטיביסטית"