בשנות השישים של המאה העשרים החלו תהיות בארה"ב על תיאוריית ההון האנושי, אשר "לא עבדה כמו שצריך" בקרב אוכלוסיות מודרות – בעיקר שחורים. מה לא עבד? עשו תוכניות הכשרה מקצועית ייעודיות, היינו – "העלו הון אנושי", אך להפתעת מאמיני התיאוריה, הגרף של השכר לא עלה בהתאמה.

לתיאוריית ההון האנושי יש עדיין מאמינים במשרד האוצר, והיא ניכרת בפרק על המכללות הטכנולוגיות תחת זרוע העבודה בחוק ההסדרים המוצע. מאמיניה (הרי אין דרך אחרת לכנות מי שממאנים להשתכנע מהררי ספרות שצלבה את התיאוריה – משמה המחפיץ דרך הסוואת יחסי הכוח במסגרתה ועד כאמור כישלונותיה בניבוי המדיניות הראויה), מתווים מדיניות אשר תמשיך להסליל קבוצות מודרות לפלח נמוך ונבדל בשוק העבודה, שאין בו יציבות תעסוקתית ותנאים הוגנים.

כל כך למה? החוק מציע לעבות באופן ניכר את ההכשרה במסגרת המכללות הטכנולוגיות (של המכון להכשרה בטכנולוגיה ובמדע; להלן מה"ט) ולתקצבן באופן שיתמרץ הסמכה ברמת הנדסאי-טכנאי בתחומי הטכנולוגיה. העדפה מיוחדת צפויה למכללות שינגישו מכללות קיימות או יפתחו שלוחות לגברים במגזר החרדי. ההצדקה למהלך נעוצה ב"תשואה" (השכר הצפוי) הגבוהה להשכלה במקצועות טכנולוגיים. שכחו שם לציין כמה דברים.

הראשון, יש חשיבות גדולה לסוג ההשכלה הניתנת מבחינת "תשואתה". כלומר, השכר הצפוי מושפע לא רק מהתעודה – טכנאי או הנדסאי במקרה זה – אלא גם מאיכות הלמידה וההכשרה שניתנת, דבר הקשור גם בסוג המוסד. דוגמה לכך אפשר למצוא במחקרים שבוצעו במשרד האוצר עצמו.

לפי מחקר מ-2018 של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר – מחקר שבדק את נתוני השכר בשנת 2013 של ילידי 1980 -1986 (ללא 1982) – נמצא שבוגרי מה"ט הרוויחו בממוצע בין 86,718 ₪ בשנה (מי שלמדו תחומים לא-הנדסאיים) ל-121,305 ₪ בשנה (מי שלמדו הנדסת תוכנה/ חשמל/ אלקטרוניקה), ששווים לשכר חודשי שנע בין 7,227 ₪ ל-10,109 ₪. השכלת הוריהם של בוגרי מה"ט הייתה של 11.4 -12.2 שנות לימוד בממוצע[1], והשכר הממוצע של הוריהם נע בין 50 ל-63.3 אלף – כמחצית מהשכר הממוצע של הוריהם של בוגרי תארים אקדמיים (שנע בין 83.4 ל-119.1 אלף). בוגרי מה"ט הרוויחו כמעט פי 2 ממה שהרוויחו הוריהם והמחקר קבע כי הפרמיה להשכלתם עמדה על 26%-34% ביחס לבוגרי 12 שנות לימוד עם בגרות עיונית. באותו הזמן, על פי אותו מחקר, בוגרי תארים במקצועות ההנדסה, מדעי המחשב, והרפואה (קבוצת המקצועות שנבחרה להצגה ע"י הכלכלן הראשי), באוניברסיטאות או במכללות הרוויחו בין 169,976 ₪ בשנה (מי שלמדו במכללות) ל-230,653 ₪ בשנה (מי שלמדו באוניברסיטאות), ששווים לשכר חודשי שנע בין 14,165 ₪ ל-19,221 ₪. בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אלה הרוויחו, פי 2 ופי 1.9 ממה שהרוויחו הוריהם, ופי 1.4 ועד פי 2.7 מהשכר החודשי הממוצע של בוגרי מה"ט, והמחקר קבע כי הפרמיה להשכלתם עמדה על  59% ועד 75% ביחס לבוגרי 12 שנות לימוד עם בגרות עיונית.

לפי מחקר אחר  של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מדצמבר 2022 – הפרמיה להשכלה של בוגרי אוניברסיטאות ומכללות ככלל עמדה על 20%-28%, אך הייתה גבוהה במיוחד ללא קשר לשאלת סוג המוסד (אוניברסיטאות או מכללות) במקצועות ההייטק, והגיעה ל-66%.

כלומר, אגף הכלכלן הראשי ב-2018 ואגף הכלכלנית הראשית ב-2022, שותפים לאותה אמונה בתיאוריית ההון האנושי, ערכו מחקרים מטעמם אשר מצביעים על התשואה הגדולה במיוחד מלימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, בייחוד בתחומי ההנדסה וההייטק, ועל תשואה נמוכה יחסית במכללות הטכנולוגיות. ובקיצור – התימוכין ברקע ההצעה כלל לא תומך במהלך המוצע, ולמעשה מערער עליו וממליץ על ניתוב האנרגיה לקידום השכלה אקדמית, המקנה את ה"תשואה הטובה ביותר", כל זאת לשיטת משרד האוצר עצמו.

אך כאן לא נגמרת הבעייתיות בהסללה המוצעת. מדובר בהרחבה ניכרת של רובד נמוך בשוק העבודה, ללא דיון כלל בהשלכות על השכר של הרחבת הביקוש לעבודה במקצועות מסוימים, גם אם כעת חסרות בהם ידיים עובדות. התיאוריה הכלכלית עצמה תגרוס כי העלאת הביקוש לעבודה עם היצע דומה מצד מעסיקים תביא להורדת השכר. כלומר, מראש אין המדובר באופק קידום או בשכר הגונים, אלא בהסללה לחלק שולי של התעשייה המתקדמת, אולי הראשון שיוחלף באוטומציה ממש בקרוב. ומה יעשו אז תלמידי המה"ט בתחומי הטכנולוגיה? סביר שייפלטו משוק העבודה הטכנולוגי מכיוון שלא קיבלו כל הכשרה כללית, כזו הניתנת באוניברסיטאות ובחלק מהמכללות האקדמיות.

מכיוון שהחרדים חשופים במיוחד לאסטרטגיה זו יש לומר לקברניטיהם בממשלה, כי הקלות בה ניתן לאכול את העוגה (השכר הגבוה בטכנולוגיה) ולהשאיר אותה שלמה (לא ללמד את ההכשרה האקדמית-כללית; זאת מבלי להזכיר את סוגיית ההפרדה המגדרית), לא מבטיחה לצאן מרעיתם עתיד מזהיר. היא אולי תאפשר לקצור פירות בטווח הקצר, אך יתכן מאוד כי פירות אלו יהפכו באושים עוד לפני שישכחו כי הם שחתמו על הרחבת ההסללה של חרדים אל השוליים הגרועים של שוק העבודה.

והאחרות? הנשים החרדיות? הערבים? הם נוכחים – נפקדים בחוק, אך לאור האמור לעיל, אולי מוטב שכך.

המהלך המוצע היה מתבטל ככל שהיה נאמן להיגיון הפנימי של עצמו, אך נדמה שמטרתו האמיתית נמצאת במקום אחר – החלשתה המוסדית של ההכשרה הכללית, זו שמאפשרת לעובדת כוח כי היא נישאת עימה לכל עבודה – אנגלית, מחשב, קצת מהות הטוב לפי גישות פילוסופיות שונות – כל דבר שהוא פחות מזה הוא הכשרה ספציפית, שאיננה מותאמת לזמן הזה בו השינוי הוא הדבר הקבוע באמת ומגמות טכנולוגיות שהיום הן בחוד החנית בעוד כמה שנים יהיו פחות רלבנטיות.

לסיום, גם לשיטת ההון האנושי המהלך המוצע איננו מומלץ. אך אם נחברו לביקורת על גישה זו מעיקרה, הרי שיש לתהות מדוע רוצים הפוליטיקאים להסליל את קבוצות המיעוט ומי יהנה ממהלך זה?

[1] פער ניכר לעומת השכלת ההורים של בוגרי האוניברסיטאות, שהוריהם סיימו בממוצע 14.2 שנות לימוד.