מס הכנסה שלילי

הערות מרכז אדוה להצעת החוק הממשלתית להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום הפערים החברתיים.

פרק מס הכנסה שלילי
21.3.2007
הכנסת החלה לדון בהצעת חוק ממשלתית ובה תכנית להנהגת מס הכנסה שלילי.
מרכז אדוה טען כבר בעבר, כי לרשות ממשלה החפצה להגדיל את הכנסתם של שכירים בעלי שכר נמוך, עומדים כלים טובים יותר ממס הכנסה שלילי, ובראשם קצבת השלמת הכנסה.
נוסח הצעת החוק מחזק את דעתנו כי הצעד המוצע רחוק מלהוות כלי של ממש לעידוד התעסוקה ולהקטנת תחולת העוני בקרב משפחות עובדות עם ילדים. להלן הערותינו:
  • מס הכנסה שלילי, כפי שהוא מוצע, יהיה קצבה המשולמת באיחור של עד שנה ממועד הגשת התביעה על ידי העובד. לא זו בלבד, הקצבה לא תשולם בתשלום אחד, אלא תחולק לארבעה תשלומים.
מס הכנסה שלילי המוצע מתבסס על המודל האמריקני, שם משלמים את המענק בתום שנת המס. בבריטניה, מס הכנסה שלילי משולם בצמוד לשכר הרגיל.
עובדים שיעבדו בשנת 2009, השנה בה אמור להיות מיושם מס הכנסה שלילי, יוכלו להגיש את התביעה למענק מה-1.1.2010 ועד 30.6.2010. מי שיימצא זכאי יקבל את המענק בארבעה תשלומים שווים, שיינתנו החל ביולי 2010 ועד אפריל 2011. דהיינו, עובדים/ות יקבלו את החלק האחרון של המענק באיחור של יותר משנה לאחר תום השנה בה עבדו!
כיום, זכאים לקצבת השלמת הכנסה מקבלים אותה אחת לחודש ישירות לחשבון הבנק.
  • ניתוח הצעת החוק מעלה, כי הנהנים העיקריים ממס הכנסה שלילי יהיו עובדים/ות המועסקים חודש מלא, 12 חודשים בשנה ובשכר הנע בין 3,000 ₪ ל-4,000 ₪ לחודש: הורה ל-1 עד 2 ילדים יקבל מענק המהווה 6.9% עד 9.2% משכרו השנתי, והורהל-3 ילדים ויותר יקבל מענק המהווה תוספת של 10% עד 13.3% משכרו השנתי. מי ששכרם נמוך מ-3,000 ייהנו מתוספת נמוכה באופן משמעותי.
הבעייה היא, שברמות שכר אלה, לא כל העובדים/ות מועסקים 12 חודשים מלאים בשנה.
נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2004 מעלים, כי שכר בטווח של 3,000 ₪ עד 4,000 ₪ היה טיפוסי בקרב גברים שעבדו2 עד 5 חודשים ובקרב נשים שעבדו 6 עד 11 חודשים. [1]
כיוון שכך אנו מציעים כי חברי הכנסת, בבואם להצביע על הצעת החוק, ידרשו מן האוצר נתונים ברי בדיקה שיצביעו על מספר המצויים בדרגות שכר אלה והמועסקים 12 חודשים מלאים בשנה. רק כך ניתן יהיה לבחון את השפעת החוק ואת פוטנציאל המיצוי שלו.
  • מס הכנסה שלילי לא ייחשב לשכר. היתרונות: מקבלי המענק לא יידרשו לשלם עליו דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. החסרון הגדול: המענק לא ייחשב לצורכי פנסיה. דבר זה שם ללעג את יומרת הממשלה, להגדיל את השכר של עובדים/ות בעלי שכר נמוך. מס הכנסה שלילי, כפי שהוא מוצע, יהיה דמוי קצבה ולא שכר.
  • התוספת לשכר מותנית בהגשת טופס 106 על ידי המעסיק. פירוש הדבר שהעובד/ת יהיו תלויים במעסיק למימוש זכותם. מעסיקים רבים, ובייחוד הקטנים שבהם, שדווקא בקרבם נפוצה התופעה של שכר נמוך, אינם מנהלים מערכת תשלומים תקינה. התוצאה הצפויה – שיעור מיצוי נמוך של מס הכנסה שלילי. המיצוי הנמוך יהיה טמון גם בהתנהגות העובדים/ות: הללו יידרשו להיות מודעים לקיומו של החוק, לדאוג לקבל את תלושי השכר, להגיש תביעה לרשויות המס ולוודא שהמעסיק יעשה את המוטל עליו. כל אלה תנאים שלא רבים יוכלו לעמוד בהם.
לקראת הדיון הצפוי על הצעת החוק, מן הראוי היה שמשרד האוצר יפרסם ברבים כיצד בכוונתו להגיע אל כל העובדים והעובדות הזכאים לקבל את מענק מס הכנסה שלילי.
  • החוק המוצע אינו חל על עובדות משק בית – אלא אם מדווח/ה המעסיק/ה למוסד לביטוח לאומי על העסקת העובדת.
  • החוק המוצע מפלה לרעה את העובדים והעובדות הערבים, משום שהוא קובע כי בעלות על מקרקעין, למעט דירת מגורים אחת, מונעת זכאות. כידוע, ביישובים הערביים הקרקע רשומה על פי רוב על שם הדיירים – בניגוד ליישובים היהודיים, שבהם הקרקע רשומה על שם מינהל מקרקעי ישראל. השלטונות מפרשים הבדל זה כעילה למנוע מן האזרחים הערבים גמולים שונים, ובהם קצבת הבטחת הכנסה.
  • התוספת למקבלי שכר נמוך תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק. בתנאים השוררים כיום, פירוש הדבר שחיקת ערך הקצבה.
ניסיון רלבנטי מן העבר: מן הראוי היה שממשלת ישראל תלמד את הלקחים של ניסוי דומה, שנעשה בשנים 1970-1973. אז ביקשה הממשלה להעניק תוספות לשכירים בעלי שכר נמוך. הניסוי לווה במחקר מקיף ביותר, שאותו ערכו פרופ' אברהם דורון וד"ר רפי רוטר. השניים מצאו כי כמו במקרה הנוכחי, הסכום הכולל שהממשלה היתה מוכנה להוציא היה נמוך (הפעם מדובר על כ-1 מיליארד ₪); כמו במקרה הנוכחי, התשלומים היו נמוכים מדי מכדי לסייע לעובדים רבים לעלות אל מעל לקו העוני; וכמו במקרה הנוכחי, גם אז היה שיעור המיצוי נמוך (בין 45% ל-66%), מפני שהמימוש היה תלוי במודעות הן של מעסיקים והן של מועסקים. התכנית נזנחה כשנתיים לאחר שהוחל בה.
ועוד ממצא אחד: גם אז, כמו היום, התכנית אומצה משיקולים של כדאיות פוליטית. מן הראוי לצטט בהקשר זה את דברי החוקרים:
"אנו מוצאים שלא נעשתה עבודת תכנון הולמת ולא ניסיון כלשהו לאמוד מראש את מידת היעילות של הצעדים ואת יכולתם להשיג את המטרות החברתיות שאותן נועדו להשיג. מצאנו עוד כי הצעדים גובשו במהירות כדי לענות על הצרכים הדוחקים של הרגע. מצאנו עוד כי התכנית… לא גובשה בצינורות המקובלים וכתוצאה מכך, מרגע שהיא הגיעה לשולחן התכנון, היא לא נהנתה מן הגיבוי של המערכת המינהלית שאמורה היתה להוציאה אל הפועל ולהזדהות עמה. [2]

ב-1973-1972, התכנית גובשה במשרד ראש הממשלה, בניסיון להתמודד עם העוני בקרב שכבות אוכלוסייה שלא נהנו מן הצמיחה שבאה בעקבות מלחמת ששת הימים. אז, משרד ראש הממשלה לא התייעץ עם המוסד לביטוח לאומי, שנועד להוציא את התכנית אל הפועל. כיום, הרעיון של מס הכנסה שלילי נכפה על אנשי האוצר על ידי משרד ראש הממשלה ולשכת שר האוצר, המעונינים להראות שהם "נלחמים בעוני".
להורדת נייר העמדה בקובץ pdf

 


[1]המוסד לביטוח לאומי, ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים, 2003-2004, אוקטובר 2006, לוח 49.
[2]אברהם דורון ורפאל רוטר. עובדים בשכר נמוך וסובסידיות לשכרם: מענקי התייקרות בשנים 1970-1973. ירושלים: בית הספר לעבודה סוציאלית על שם פול ברוולד והמוסד לביטוח לאומי.