מחקר

תקציב משרד הבינוי והשיכון 2021-2022: אידיאולוגית ה'שוק הפרטי' ממשיכה לשלוט במדיניות הדיור

המסמך בוחן את המגמות בתקציב משרד הבינוי והשיכון ומראה כי בשני העשורים האחרונים ממשלות ישראל אינן משקיעות תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

מזה כשלושה עשורים, וביתר שאת מאז ראשית שנות ה-2000, נשלטת מדיניות הדיור בישראל על-ידי אידיאולוגיה של "שוק פרטי", שמשמעותה העברת האחריות לבינוי מגורים ושיכון האוכלוסייה מהממשלה למגזר הפרטי.

כיום ממשלת ישראל כבר אינה משקיעה תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה.

מדיניות "השוק הפרטי" בדיור הקצינה את הפערים החברתיים-כלכליים שהיו קיימים בעבר, כאשר שכבה הולכת וגדלה באוכלוסייה ממשיכה להתקשות להשיג דירה נאותה במחיר סביר , יעד המוגדר בחזון משרד הבינוי והשיכון.

מנגד, מדיניות זו הביאה להופעתה של שכבה מבוססת צרה יחסית, שהגדילה מאוד את משאביה. עם פרוץ המשבר העולמי בשנת 2008 הסיטה שכבה זו הון רב להשקעות בשוק הנדל"ן, בתהליך שתרם בחלקו לעליית מחירי הדיור, והרחיק עוד יותר את יכולתם של רבים להשיג קורת גג יציבה.

כחלק ממדיניות זו נטשה ממשלת ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחה את הקריטריונים לזכאות והמעיטה או ולעיתים אף ביטלה לחלוטין את ההשקעה בבנייה חדשה של דיור ציבורי. בשנים האחרונות הפך מסלול הסיוע בשכר דירה למסלול הסיוע העיקרי של המדינה בתחום הדיור למשקי בית – מסלול שבמתכונתו הנוכחית סובל מבעיות ניכרות, אינו מתוקצב די הצורך, ובעיקר – אינו מגשים את מטרתו בסיוע בהשגת קורת גג יציבה.

שינוי מגמה מסוים נרשם החל משנת 2015, שבה החל תקציב משרד הבינוי והשיכון לעלות, אם כי גם כיום הוא עדיין רחוק מרמתו בתחילת שנות ה-2000. בתקציב משרד הבינוי והשיכון לשנים 2022-2021 לא בא לידי ביטוי שינוי מהותי במדיניות "השוק הפרטי".

להלן עיקרי הדברים המופיעים בהרחבה במסמך:

א. בשני העשורים האחרונים ירד משמעותית תקציב הבינוי והשיכון. בתקציב המתוכנן לשנת 2021 אין כמעט שינוי לעומת ההוצאה בפועל בשנת 2020, התקציב המתוכנן לשנת 2022 אף משקף ירידה קלה בהשוואה לתקציב 2020.

ב. המדינה מוסיפה לראות בדיור מקור הכנסה. במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, בשנים האחרונות הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, וזאת הן בהכנסות ממיסי נדל"ן (מס רכישה, מס שבח, מס רכוש ומס מכירה) והן בהכנסות שמעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה על חלקה במכירת קרקעות מדינה.

ג. בעשור האחרון חלה עלייה בתקציב ההוצאה על סיוע בשכר דירה. עלייה זו מיוחסת בעיקר לגידול במספר משקי הבית הזכאים לסיוע. מדיניות הסיוע בשכר דירה אינה מספקת מענה הולם למשקי בית אשר אין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, זאת גם בגלל גובה הסיוע הבלתי מספק שנשחק בשנים האחרונות ביחס למחירי השכירות, וגם בגלל מתכונת היישום של מדיניות זו בישראל.

ד. בישראל ייושם מסלול הסיוע בשכר דירה כמדיניות חליפית להשקעה בדיור ציבורי. בניגוד לכך, מרבית מהמדינות החברות ב-OECD המוציאות הוצאה גבוהה על סיוע בשכר דירה, הן אותן המדינות שבהן גם קיים שיעור גבוה של דיור חברתי וציבורי.

ה. למרות הבטחות שונות, כולל במסגרת דיוני התקציב לשנים 2022-2021, עד היום לא יושמה תוכנית ולא הושקעו משאבים להרחבה משמעותית של הדיור הציבורי בישראל.