מאמר

המדינה והבנקים ערבים זה לזה

בניגוד לדוקטרינת "השוק החופשי", סעיפי חוק ההסדרים על השוק הפיננסי ושוק הבנקאות מראים שהמדינה מעורבת מאוד בכל הנעשה במשק

לפרסומים נוספים בנושא

הכלכלן והוגה הדעות הידוע קרל פולני כתב בזמנו כי הבנייתו של שוק חופשי דורשת מעורבות גבוהה של המדינה. לכאורה, זהו משפט עם סתירה פנימית, שהרי כל הרעיון של שוק חופשי הוא לגונן על השוק מפני מעורבות של המדינה. בפועל, המדינה מעורבת מאוד בכל הנעשה במשק, כפי שניתן להיווכח מניתוח של חוק ההסדרים המוגש מדי שנה על ידי הממשלה לאישור הכנסת

הנה דוגמאות הלקוחות מן הפרק בחוק ההסדרים העוסק בשירותים פיננסיים:
הדוגמא הראשונה לקוחה מעולם הבנקאות. בעבר הלא רחוק היו בישראל חמישה בנקים גדולים – מספר קטן המאפשר, כך החשד, תיאום מחירים ועמלות. באה הממשלה וביקשה להוזיל את שירותי הבנקאות באמצעות הרחבת התחרות – היא הרשתה לגופים פיננסיים מוסדיים (קופות גמל ופנסיה) להעניק שירותים בנקאיים, בהנחה כי מספר גדול יותר של גופים פיננסיים יבטיח תחרות ובעקבות זאת יוזיל את השירותים. שנה חלפה ועוד שנה, והתקווה לא התממשה.

מן הראוי לשים לב לכך כי בניגוד לדוקטרינה הליברלית שלפיה השוק הוא אתר שבו השחקנים הם תוצר של יזמות עסקית המתחרים זה בזה במטרה להגדיל את רווחיהם, בפועל – לפחות בתחום הבנקאות – המדינה היא זאת שמייצרת את השחקנים וגם דוחקת בהם להתחרות זה בזה. זו דרכה להוזלת שירותים. הנה כך אומר זאת חוק ההסדרים עצמו:

"אף כי בעקבות תיקונים אחרים בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות, צומצמה השפעתם של הבנקים על שוק ההון בישראל, וניתן עידוד להתפתחותם של גופים מוסדיים משמעותיים, נכון לשנת 2021 , היקפי הנכסים של הבנקים הגדולים עדיין גדולה משמעותית בהשוואה להיקף הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים, כאשר סך הנכסים של שני הבנקים הגדולים בישראל עומד על כ- 1,300 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת סך נכסים של כ- 350 מיליארד שקלים חדשים אצל שני הגופים המוסדיים הגדולים בישראל. יתרה מזאת, המערכת הבנקאית עצמה עדיין מאופיינת בריכוזיות גבוהה, כאשר נכון לשנת 2020 , שני הבנקים הגדולים בשוק מחזיקים יחד נתח שוק של 56%…"

 

דוגמא נוספת מעולם הבנקאות היא גובה העמלות שאנו משלמים לבנקים – חלק מן ההסבר ליוקר המחייה הגבוה. הנה שוב חוק ההסדרים:

"נכון לשנת 2021, משק בית ממוצע בישראל משלם עמלות לבנקים בסך 2,100 ש"ח כל שנה [ובסה"כ כ-6 מיליארד ₪, ש.ס.], כאשר חלק גדול של הלקוחות לא מודע להיקף העמלות שהוא משלם… מצב זה נוצר בגלל שהעמלות נגבות ישירות מהחשבון של הלקוחות, ובמרבית המקרים הן אינן שקופות ללקוחות … לאור זאת, מוצע לחייב את הבנקים למסור ללקוחות בכל חודש מידע אגרגטיבי על סך העמלות והריביות שנגבו ממנו באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח (SMS, מייל וכו'). כך תגבר המודעות הצרכנית של הלקוחות, שתניע אותם לפעול להפחתת העלות של השירותים הבנקאיים שהם צורכים…"

לא פשוט, העסק הזה של ניהול מדינתי של השוק החופשי.