מאמר

רשות אסדרה: שינוי משטרי?

בשעה שארצות רבות מוצאות עצמן נסוגות ממדיניות הדה-רגולציה ששלטה בכיפה בעשורים האחרונים ואשר נחשפה בחדלונה בתקופת מגיפת הקורונה, באה ממשלת ישראל הנוכחית ומבקשת דווקא להחיות אותה. הקמת רשות האסדרה מהווה צעד בכיוון של משטר נשיאותי, אשר ספק אם הוא מתאים למדינת ישראל

במסגרת חוק הסדרים, שעבר בקריאה שניה ושלישית, אישרה הכנסת גם את הקמת רשות האסדרה. הרשות החדשה קיבלה סמכויות שונות במסגרת הליכי אישור רגולציה מטעם משרד ממשלתי כלשהו או גוף ציבורי אחר. 

אמנם ההצעה להקמת הרשות עברה שינויים משמעותיים במהלך דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט, לרבות נטילת סמכויות שהוקנו בתחילה לרשות לעצור כליל רגולציה חדשה או לבטל רגולציה קיימת והמרתן בהסדר מרוכך יותר, אך גם הסדר זה עורר ביקורות רבות ובצדק. 

ההתנגדות להצעה התמקדה בחשש שרשות חדשה זו תחתור להחליש את מנגוני הרגולציה הקיימים, שאותם האשימה הצעת החוק בהטלת "עלויות מיותרות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה, פגיעה בתחרות והגברת הריכוזיות במשק. השלכות אלה מביאות בתורן לפגיעה בהשקעות במשק ובפריון, שמתורגמת לפגיעה בצמיחה ולצד זאת לעלייה ביוקר המחייה." בשעה שארצות רבות מוצאות עצמן נסוגות ממדיניות הדה-רגולציה ששלטה בכיפה בעשורים האחרונים ואשר נחשפה בחדלונה בתקופת מגיפת הקורונה, באה ממשלת ישראל הנוכחית ומבקשת דווקא להחיות אותה – על פי סדר יום ליברטריאני.  

אנו מבקשים, עם זאת, לכוון את הזרקור לשתי בעיות עקרוניות אחרות העולות מן ההצעה: ראשית, האפשרות שהיא תוביל ליצירת שכבה שלטונית חדשה, מקבילה כמעט בכל לשתי השכבות הקיימות; ושנית, האפשרות שהיא תוביל לשינוי משטרי, בכיוון של משטר נשיאותי. 

נתחיל בסוגיית השכבה השלטונית החדשה. אמנם, הוגי רעיון רשות האסדרה כוונו בהצעתם לקיצוץ בסמכויותיה ובעוצמותיה של המדינה, אך סביר להניח כי החוק שאושר דווקא יוסיף שכבה שלישית ומיותרת של מנגנוני שלטון. במלים אחרות, ייתכן שהפגיעה ברגולציה תוביל דווקא להרחבת הביורוקרטיה הממשלתית. כיוון שדה-רגולציה, ממש כמו רגולציה, מצריכה התמחות בנושאים המאוסדרים השונים, סביר להניח כי הרשות החדשה תמצא עצמה כשכבה שלטונית שלישית, שתתווסף לשתיים שקיימות כבר כיום: השכבה השלטונית הראשונה תהיה השכבה של המשרדים עצמם, אותם משרדים שההצעה באה ליטול מהם את סמכותם העיקרית; השכבה השנייה תהיה זו של הרפרנטים במשרד האוצר, המאורגנים כידוע לפי סדר המשרדים הממשלתיים השונים; כידוע, הרפרנטים המשרדיים באוצר מעוררים מזה שנים חשד ועוינות מצד אנשי המשרדים עצמם, מצד חברי/ות הכנסת ובעיקר מצד השרים, המלינים על כך שכל רפרנט זב חוטם נהנה מכוח רב יותר מזה של השר; והשכבה השלישית תהיה זו של רשות האסדרה, שקרוב לוודאי תהווה גירסה משוכפלת של מערכת משרדי הממשלה. במקום שתי שכבות ממשל המתגוששות זו עם זו, יהיו לנו שלוש. 

מצב לא בריא.

ה"תרופה" שמציע חוק ההסדרים נמצאת ככל הנראה בתשובה לשאלה היכן תמוקם רשות האסדרה. החוק קובע כי זו צריכה להיות רשות עצמאית ומקצועית, אך בו בזמן דברי ההסבר לחוק המליצו שהיא תפעל "ביחידה המרכזת את עבודת הממשלה, כגון משרד ראש הממשלה". בחוק עצמו נקבע כי מנהל הרשות ימונה על ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה. ראש הממשלה קיבל, אם כן, כלי עוצמתי שיעניק לו אפשרויות חדשות של שליטה על מנגנוני השלטון השונים, מעל ראשיהם של המשרדים הממשלתיים השונים ושל השרים הממונים עליהם. 

זהו צעד בכיוון של משטר נשיאותי, אשר ספק אם הוא מתאים למדינת ישראל. מכל מקום, זהו צעד שאותו היה ראוי לבחון בין השאר לאור האפשרות שהוא טומן בחובו שינוי משטר שלטוני.