קרבת העוני: סיכון לעוני, סיכוי להצטרפות למעמד הבינוני

המחקר בוחן את מעמדן של משפחות הנמצאות מעט מעל קו העוני ומוצא שמצבן אינו טוב בהרבה מזה של המשפחות העניות

מיום שהחלו מדינות לקבוע קו עוני, ברור היה שכל סכום או שיעור שייקבע יהיה בבחינת קו שרירותי שאינו מקיף בהכרח את כל האוכלוסייה הנתונה במצוקה. ביטוי מובהק לכך הציגה הסטטיסטיקאית והכלכלנית האמריקנית מולי אורשנסקי, מי שעיצבה בתחילת שנות ה-1960 את מדד העוני האמריקני. אורשנסקי טענה כי מן הראוי לבחון לא רק את העניים אלא גם את אלה שהכנסתם, גם אם היא מציבה אותם מעט מעל לקו העוני, עדיין רחוקה מלהוות "הכנסה מינימלית סבירה". קבוצה זו נקראה על ידה "קרבת העוני" (Near Poverty) והוגדרה כאוכלוסייה הנמצאת 33% מעל קו העוני.

מפקד האוכלוסין האמריקני מקפיד לפרסם אחת לשנה נתונים גם על אוכלוסיית קרבת העוני, אם כי בהגדרה מצומצמצת יותר – רובד שהכנסתו החציונית היא בטווח שבין 100% ו-125% מהכנסת קו העוני. באירופה נעשה שימוש במושג "At risk of poverty", דהיינו הרובד המצוי מעל לקו העוני אך הנתון בסיכון לרדת אל מתחת לו. המוסד הסטטיסטי של האיחוד האירופי משתמש בהגדרה צרה יותר של רובד קרבת העוני, תחת הכותרת "אוכלוסייה בסיכון לעוני": משקי בית המצויים בטווח שבין מחצית ההכנסה החציונית ו-60% ממנה.

בישראל, הרעיון של קרבת העוני לא נטמע. זהו אינו מושג שכיח בשיח הציבורי, האקדמי, הממסדי והתקשורתי כאחד. מחקרים מעטים נעשו בתחום, ומעולם לא התגבשה הגדרה מוסדרת לרובד זה. רוטר ושמאי, ממחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי, טענו, בדומה לאורשנסקי, כי יש בעיה עם ההנחה "כי ניתן לחלק את האוכלוסייה לשניים: אלה שהם 'עניים' ואלה 'שאינם עניים'… כי ניתן למיין כל אדם לאחת משתי הקבוצות הללו". בנוסף, ב-2010 אימצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את ההגדרה: "אוכלוסייה בסיכון לעוני", בדומה למדינות אירופה. מחקר נוסף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביקש גם הוא להצביע על הבעייתיות של הקו המשמש לקביעת תחולת העוני על ידי ניתוח המסוגלות למימון רכישת סל מוצרים ושירותים בסיסי.

המחקר נועד לבחון הבדלים בדפוסי ההוצאה של משקי בית, בין אלה הנמנים עם רובד העוני ובין אלה הנמנים עם רובד קרבת העוני. המחקר הנוכחי, ביקש לבדוק מה מידת הדמיון בדפוסי ההוצאה בין משקי בית ברובד קרבת העוני ובין אלה של הרובד הבינוני. זאת, בהנחה שקווי דמיון אלה יכולים להצביע על אפשרויות של מעורבות מדינתית היכולה לאפשר למשקי בית ברובד קרבת העוני התקרב לרמת החיים של הרובד הבינוני.

חשיבותו של מחקר זה בכך שהוא מבקש להפנות את תשומת הלב אל שכבה חברתית הרחוקה מעין הדיון הציבורי בסוגיית העוני. כידוע, תחולת העוני בישראל גבוהה מאוד, מן הגבוהות בארצות המערב ובוודאי גבוהה דיה כדי למקד בה ואך ורק בה את הדיון הציבורי. אולם כפי שמחקר זה מלמד, מצבו של רובד קרבת העוני אינו טוב הרבה יותר. זהו הרקע לנוהג של משרד מפקד האוכלוסין האמריקני לפרסם מדי שנה נתונים לא רק על אוכלוסיית העוני אלא גם על אוכלוסיית קרבת העוני. על רקע זה אנו סבורים כי גם בישראל יש מקום לדון באפשרות שהמוסד לביטוח לאומי, המופקד על מדידת העוני יפרסם, בצמוד לדו"ח ממדי העוני השנתי, גם נתונים על אוכלוסיית קרבת העוני.

המחקר הנוכחי מבקש גם להרחיב את הדיון באפשרויות סיוע למשקי בית המצויים בקרבת העוני, מעבר למערך הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמשקי בית אלה יוכלו ליהנות משירותים הנגישים כיום לבעלי הכנסות גבוהות יותר, כמו גם להעלות על סדר היום את הצורך במימון ציבורי רחב יותר שייתר את הצורך ברכישת ומימון שירותים אלו.