דיור חברתי וציבורי הוא תנאי חשוב להבטחת דיור בר השגה לאזרחי ואזרחיות המדינה. אלא שבישראל הדיור הציבורי הוזנח לאורך שנים. כל עוד לא יהיה שינוי במדיניות הממשלתית, ימשיכו ההתבטאויות מצידם של שרי הממשלה על משבר הדיור להוות אמירות ריקות
בעולם כולו מתמודדים עם עליות במחירי הדיור במרכזי הערים ועם הצורך הגובר לספק מענה לדיור בר-השגה לאוכלוסיות רבות. נתונים חדשים שפרסם ארגון ה-OECD מראים כי משבר הדיור בישראל חמור במיוחד. הדבר מתבטא, בין השאר, בעלייה הגבוהה במיוחד במחירי הדיור בשנים 2005-2020, בשיעור של 81% במחירי הדיור הריאליים. שיעור העלייה במחירי הדיור בישראל בשנים אלו הוא השלישי בגובהו בקרב מדינות ה-OECD, אחרי קנדה וקולומביה.
שרי הממשלה החדשים זיהו גם הם את המצב. שר האוצר אביגדור ליברמן ציין עם כניסתו לתפקיד כי: "אנחנו במצב מאוד מורכב מבחינת יוקר המחיה ומחירי הדיור. נדהמתי לראות את הקפיצה במחירים בחודשים האחרונים", שר הבינוי והשיכון הנכנס, זאב אלקין, הודיע כי: "הציבור עוד לא מרגיש את זה, אבל אנחנו נמצאים בסיבוב מחודש של משבר דיור, שיתבטא בעליית מחירים", ואילו שרת הפנים החדשה איילת שקד קבעה כי: ""משבר הדיור זה המשבר הקשה ביותר שמדינת ישראל תצטרך להתמודד איתו. השנה האחרונה הייתה קטסטרופלית בצורה קיצונית, ולמעשה אנחנו לפני קטסטרופה גדולה יותר".
משבר הדיור ונטל ההוצאה על דיור
עליית מחירי הדיור והעדר החלופה של דיור ציבורי מסובסד המיועד לשכבה רחבה באוכלוסייה, מביאים לכך שבישראל נטל ההוצאה על דיור גבוה במיוחד, בעיקר בעשירונים הנמוכים. כפי שעולה מנתוני ה-OECD, בישראל יותר ממחצית (54.1%) ממשקי הבית בשני העשירונים התחתונים מוציאים למעלה מ-40% מהכנסתם הפנויה על דיור, נטל הוצאה כבד הפוגע ברמת החיים ובאפשרות לממן הוצאות נדרשות אחרות. נתון זה מציב את ישראל במקום השני בקרב מדינות ה-OECD, שני רק לניו-זילנד.
בדו"ח של ארגון ה-OECD מוזכר כי דיור ראוי ובמחיר בר-השגה הוא חיוני לרווחתה של האוכלוסייה והכרחי על מנת לאפשר כלכלה בת קיימא. עוד הוסיפו כותבי הדו"ח כי משבר הקורונה, שהביא לפגיעה בתעסוקה ובהכנסות בעיקר של אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, החמיר את המצב, והגדיל את הקושי של אוכלוסיות אלו להשיג דיור איכותי ובמחיר סביר. לאור זאת, מציינים הכותבים, גובר ההכרח של מדינות לנקוט במדיניות שתאפשר דיור יציב, ראוי ובר-השגה לכלל האוכלוסייה, ובפרט לאוכלוסיות ממעמד הנמוך ומעמד הביניים.
דו"ח אחר שהוציא ה-OECD לפני מספר חודשים עסק במדיניות של דיור חברתי (Social Housing), שם כולל לדיור המסופק על-ידי גופים ממשלתיים, מקומיים או חברתיים ללא מטרות רווח שלא במסגרת "השוק החופשי". בדו"ח מצויין כי דיור חברתי וציבורי הוא תנאי חשוב להבטחת דיור בר השגה לאזרחי ואזרחיות המדינה.
האם הממשלה החדשה מבשרת שינוי?
בדומה למדיניות שנקטו בשנים האחרונות ממשלות ישראל בראשות בנימין נתניהו, מסתמן כי גם הממשלה החדשה ממשיכה לדבוק במדיניות דיור של "שוק חופשי", תוך התבססות על בנייה פרטית בלבד. גם בקווי היסוד של הממשלה, וגם בהכרזות שהשמיעו עד כה שרי הממשלה החדשה, לא באה לידי ביטוי מחויבות כלשהי לשינוי מדיניות ולהעמדת חלופה לשוק הדיור הפרטי – בצורה של דיור ציבורי או בבניה ללא מטרות רווח – כפי שנהוג ברבות מהמדינות החברות בארגון ה-OECD.
נראה שבנתיים, וכל עוד לא יהיה שינוי במדיניות הממשלתית, ימשיכו ההתבטאויות מצידם של שרי הממשלה על משבר הדיור להוות אמירות ריקות, והמחויבות הממשלתית לדיור בר-השגה לכלל האוכלוסיה תמשיך להיות בבחינת אות מתה.
