המחקר בוחן את מצבן התעסוקתי של נשים חרדיות ואת החסמים לשיפורו ומנתח את התכניות הקיימות לקידום תעסוקת נשים חרדיות
בעשור האחרון חלה עליה ניכרת בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות: כ-77% מהנשים החרדיות בגילאי העבודה העיקריים, הועסקו בשנת 2019 . שיעורי התעסוקה הגבוהים הם תוצאה של השקעה ממשלתית, כמו גם של פעילות החברה האזרחית שמבוססת על הנהגה של יזמיות חברתיות חרדיות. לצד אלו התעוררו הצורך להגדיל את הכנסות משק הבית והרצון בקרב הנשים עצמן, לשפר את איכות התעסוקה שלהן. את כל אלו יש לראות על רקע תהליכי שינוי שעוברת החברה החרדית בכללותה.
האתגרים המרכזיים בתחום תעסוקת נשים חרדיות הינם שיפור תנאי העבודה והשכר תוך גיוון משלחי היד בהם הן עוסקות. ברקע לאתגרים אלו מתקיים מתח בין תעסוקת נשים בתוך הקהילה וב״נישות תעסוקתיות״ ובין השתלבותן בשוק העבודה הכללי. תפקידן של הנשים בקהילה ובמשפחה, מאפייני מערכת החינוך החרדית וכן בידול גאוגרפי, מביאים לכך שתעסוקה בשוק העבודה החרדי עדיין נתפסת ברוב המקרים כברירת המחדל.
בעיסוקים מרכזיים של נשים בשוק זה, בעיקר בתחום החינוך, קיימות נורמות תעסוקה פוגעניות והשכר נמוך. עם זאת, החברה החרדית נמצאת בתהליכי שינוי בכל הקשור בהשתלבותן של נשים בשוק העבודה ובתחומי עיסוק בהם יש לנשים לגיטימציה לעסוק ול קבל הכרה והערכה חברתית.
בספרות העוסקת במיעוטים בשוק העבודה, נישות תעסוקתיות למיעוטים נתפסות בדרך כלל כשלב מעבר או כתופעת לוואי שלילית המבטאת היררכיה אתנית בשוק העבודה וחסמי נגישות. בחברות מסורתיות יותר נהוגות הגבלות על תעסוקת נשים (אם מבחינת עיסוקים הנחשבים ל״לגיטימיים״, עבודה במרחבים מעורבים או יציאה מיישוב המגורים) ואלו תורמות להתרכזותן בנישות מובחנות. החברה החרדית מתקיימת תוך מתח תמידי בין הסתגרות מרצון ומגמות של שילוב.
מחקר זה, כמו רבים לפניו, משקף מנעד של גישות הקיימות בקהילות חרדיות שונות. החברה החרדית היא מגוונת ונשים שונות מעדיפות ובוחרות מסלולי תעסוקה וקריירה שונים. חלק מהנשים החרדיות מעדיפות לעבוד בנישות תעסוקתיות תוך מודעות מלאה ל”מחיר” שהן משלמות מבחינת שכר ואפשרויות קידום. נשים אחרות מעדיפות לעבוד בשוק העבודה הכללי ולעמוד בנורמות התעסוקה המקובלות בו. הן גם מודעות לכך שמקומות העבודה נדרשים לערוך התאמות על מנת לשלב אותן )למשל מטבח כשר, או אירועים חברתיים מתאימים).
// מסמך זה הוא חלק ממחקר רחב יותר שנערך בשנים 2020-2018 בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה, והתמקד בתעסוקת נשים יוצאות אתיופיה, חרדיות וערביות. המחקר בחן את מצבן התעסוקתי של שלוש הקבוצות ואת החסמים לשיפורו. בנוסף, המחקר ניתח את התוכניות התעסוקתיות המיועדות לקבוצות אלה ביחס לצרכים של העובדות והמעסיקים.ות. זאת לצד זיהוי וניתוח המאפיינים השונים והייחודיים לכל אחת מהקבוצות וההקשרים השונים שבהם מתעצבים דפוסי התעסוקה והשכר שלהן.