כיום, אין מחלוקת על כך שמסגרות טיפול לילדים בגיל הרך הן בעלות חשיבות מכרעת להשתלבותן של נשים בשוק העבודה. במסגרת המאמצים של הממשלה להעלות את שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, נמצא תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים במגמת עלייה משנת 2006.

בשנת 2009, קיבל האגף למעונות יום ומשפחתונים שתי תוספות משמעותיות לתקציבו: הראשונה, 200 מיליון ₪ בעקבות ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה והשנייה, 350 מיליון ₪ מתוקף החלטת ממשלה (מס' 602) לעידוד תעסוקת אמהות לילדים בגילאי 5-0.

יחד עם זאת, במקביל להעלאת תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים, מקדמת הממשלה החלטות אשר מקטינות את שיעור המשפחות הזכאיות לסבסוד. החלטות אלו מקטינות את חלקה של הממשלה במימון שכר הלימוד במעונות היום ויוצרות מעין ניגוד – מצד אחד הממשלה ושותפותיה הקואליציוניות מקדמות פעולות אשר מגדילות את התקציב ומצד שני, התקציב מופחת על ידי שורה של החלטות כגון: שינוי שיטת חישוב הזכאות לסבסוד, מהכנסה לנפש, להכנסה לנפש סטנדרטית או העלאתו של שכר הלימוד בשיעור מצטבר של 16%.

אף על פי שתקציב האגף למעונות יום גדל בצורה משמעותית משנת 2009, לא חל שיפור בהיצע מעונות היום ו/או סבסודם. יתרה מזאת, למרות שהתוספת שניתנה לתקציב לא נוצלה במלואה, שכר הלימוד עלה וכן עלתה השתתפות ההורים.

גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הגידול באוכלוסייה. אוכלוסיית ישראל גדלה, בממוצע, ב-2% לשנה, אולם מספר הילדים של אמהות עובדות, הנמצאים במעונות, נותר ללא שינוי בשנתיים האחרונות. משמעות הדבר, כי אחוז נמוך יותר של ילדים נמצאים במסגרות מוכרות שמסובסדות על ידי המדינה.

על מנת להגדיל את מספר הילדים במעונות יום שני דברים צריכים להתקיים: יש לבנות מעונות יום חדשים; ויש להעמיק את הסבסוד שמעניקה המדינה לרמה גבוהה ואוניברסאלית, מ-50% בממוצע כפי שנעשה היום ל-80%.

במסמך זה ננסה לבחון מדוע לא תורגמה התוספת הגדולה שניתנה בשנת 2009 לשיפור מערך המעונות והמשפחתונים. מדוע לא נבנו מעונות יום חדשים; מדוע לא גדל מספר הילדים במסגרות מוכרות ומדוע לא חלה העמקת סבסוד משמעותית בשכר הלימוד.

נייר זה נכתב לאחר שנתיים בהן עקב פורום נשים לתקציב הוגן אחר השינויים בתקציב מעונות היום והמשפחתונים. בשנתיים אלה השתתפו נציגות הפורום בישיבות בוועדות הכנסת השונות אשר דנו בנושא וקיימו פגישות עם גורמים בכירים במשרד התמ"ת. יחד עם זאת, עדיין אין לנו תשובות לכל השאלות שעלו במהלך כתיבת העבודה ולא ניתן לדעת כמה מהתקציב נוצל בכל סעיף ולאיזו מטרה. מן הראוי שיעמדו למקבלי ההחלטות ולארגונים חברתיים נתונים תקציביים שקופים אשר באמצעותם תיבחן המדיניות הממשלתית.