מאחורי המספרים: השלכות הקורונה על נשים בישראל

מגפת הקורונה וצעדי המדיניות שננקטו בעקבותיה פגעו באופן ייחודי בנשים. מסמך מאת ד"ר יעל חסון ממרכז אדוה והדס בן-אליהו ממרכז 'יודעת' ומרכז 'שוות' בון-ליר, סוקר את ההשלכות של מגפת הקורונה על נשים בישראל במספר היבטים: עבודה ללא שכר, תעסוקה, ביטחון סוציאלי, אלימות וייצוג במוקדי קבלת החלטות

מגפת הקורונה, אשר הובילה להתכווצות בפעילות הכלכלית, פגשה באי שוויון מגדרי – חברתי וכלכלי, שקדם לה. עוד טרם המשבר נשים וגברים איישו עמדות שונות בכלכלה ובשוק העבודה: בהשוואה לגברים, נשים בממוצע מרוכזות בענפים ובסקטורים תעסוקתיים המתגמלים פחות וממוקמות נמוך יותר בהיררכיות הארגוניות. בממוצע נשים מרוויחות שכר נמוך יותר בהשוואה לגברים, עוסקות יותר בעבודת טיפול ללא שכר, ולכן גם עובדות יותר במשרות חלקיות ונסמכות יותר על מערכת הביטחון הסוציאלי.

היעדר התייחסות לאתגרים הייחודיים עמם מתמודדות נשים – כולל שיעוריהן הגבוהים בקרב בעלי הכנסות נמוכות, עומס העבודה שלא בשכר ואלימות מגדרית – יוביל לנסיגה בכל הקשור לשוויון מגדרי-חברתי. ועוד, נשים מקבוצות מיעוט, בעלות מוגבלויות, חסרות מעמד ואימהות יחידניות פגיעות יותר למדיניות שאינה רגישת מגדר מפני שנקודת המוצא הכלכלית שלהן נמוכה עוד יותר.