מחקר

תקרת הצלולואיד: מבט מגדרי על חלוקת העבודה, הפרסים והתמיכות בקולנוע הישראלי

איור: gstudioimagen/freepik

המסמך בוחן את תעשיית הקולנוע בישראל ממבט מגדרי, מצטרף למחקרים בינלאומיים רבים העוסקים באי-השוויון המגדרי בתקציבים ובחלוקת העבודה המגדרית ביצירת קולנוע ומאפשר השוואה לתעשיות הקולנוע ברחבי העולם

להורדת המסמך המלא

בעשרים השנים האחרונות ניכרת מעורבות גוברת של יוצרות בתחום הקולנוע. מהקמתה של מדינת ישראל ועד שנת אלפיים, נשים ביימו רק 7% מכלל הסרטים העלילתיים באורך מלא שהוקרנו, אולם כפי שיוצג להלן בדוח, בשני העשורים האחרונים הפער מצטמצם ובין 2018-2013 שיעור הסרטים שבוימו בידי נשים מגיע עד ל-21%. עם זאת, השינוי לטובה במספר הסרטים שבוימו על ידי נשים אינו בא לידי ביטוי בכלל מקצועות הקולנוע ואי-השוויון המגדרי בתעשיית הקולנוע בישראל עדיין גדול. בשנים האחרונות ישנם מחקרים רבים העוסקים באי-השוויון המגדרי בתקציבים ובחלוקת העבודה המגדרית ביצירת קולנוע בעולם המערבי, אולם טרם פורסם מחקר העוסק בקולנוע הישראלי. מסמך זה מצטרף למחקרים הקיימים, ומאפשר השוואה לתעשיות הקולנוע ברחבי העולם.

העניין בבחינת חלקן של נשים ביצירת קולנוע נובע בין היתר מהקשר שבין היוצרים/ות, לבין התכנים שמגיעים אלינו, כצופים/ות, דרך המסך (היצירה). הנוכחות של נשים או העדרותן מתפקידי מפתח ביצירה הקולנועית משליכות על הנראטיבים, הנושאים, הדמויות ונקודות המבט המוצגות על המסך. לתכנים ולייצוגים אליהם אנו נחשפים/ות יש חשיבות עצומה בבניית הזהות העצמית והחברתית, ובעיצוב המציאות הסובבת אותנו; ולא ניתן להפריז בחשיבותם – במיוחד בעולם בו מסכים ממלאים תפקיד מרכזי בהעברת תכנים ומסרים.

המסמך יוצג באופן שמשקף מעין כרונולוגיה של התפתחות קריירה קולנועית: החל מתמיכה בסרטי סטודנטים/יות, דרך יצירת סרטי ביכורים וסרטים עלילתיים באורך מלא שיצאו לאקרנים. נבחן את מקומן של נשים במקצועות המרכזיים של יצירת הקולנוע העלילתי באורך מלא – כתיבת תסריטים, בימוי, הפקה, צילום ועריכה ואת סרטי הגמר של סטודנטיות/ים שנתמכו על ידי קרנות הקולנוע הפועלות מתוקף חוק הקולנוע. כמו כן, נבחן את תמיכת קרנות הקולנוע הציבוריות ביוצרים ויוצרות בשנים 2018-2013, באמצעות ניתוח הבקשות לתמיכה שהגישו יוצרות ויוצרים וניתוח התקציבים שחולקו בשתי קרנות הקולנוע המרכזיות שתומכות בסרטים עלילתיים באורך מלא: קרן הקולנוע הישראלי, וקרן רבינוביץ לאמנויות – פרויקט קולנוע.

עוד נציג ניתוח מגדרי של פרסי אופיר – פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, ופרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל, המשקפים פעילות בשדה הקולנוע, הכרה מקצועית ופרסום. לבסוף נציג מידע אודות יוצרות קולנוע מקבוצות מיעוט והמלצות לניתוח מגדרי ואמצעים לחיזוק מעמדן של נשים בתעשייה. למעט סרטי הסטודנטים, פרסי אופיר ופרסי הפורום הדוקומנטרי, המסמך עוסק אך ורק ביצירת סרטים עלילתיים באורך מלא שהוקרנו בבתי הקולנוע בישראל. זאת מכיוון שבמקורות עליהם מתבסס הדו"ח, הנתונים העוסקים בקולנוע תעודי חלקיים מאד ומועטים (בין השאר מכיוון שהם עוסקים בסרטים שהוקרנו בבתי הקולנוע, וסרטים תעודיים מוקרנים הרבה פחות).

 

// ליאור אלפנט היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. מחקרה, בהנחיית פרופ' ניצה ברקוביץ, עוסק באי שוויון מגדרי בתעשיית הקולנוע בישראל.

המסמך יצא לאור בשיתוף איגוד הבמאיות והבמאים וקרן פרידריך אברט.