למלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 השלכות משמעותיות על נשים ערביות בישראל, בהיבטים של ביטחון כלכלי ואישי. לפגיעה בהיבטים אלו השלכות חברתיות וכלכליות רחבות יותר הנוגעות לחוסן המשפחתי והקהילתי, לחברה הערבית בפרט ולחברה הישראלית בכללותה.

מדיניות חלוקת הנשקים ההמונית של בן גביר מעבירה את האחריות להתגוננות מפני פשע וטרור מהמדינה לאזרחים עצמם. זוהי התנערות מאחד מהשירותים הציבוריים החיוניים ביותר לאזרח במדינה מתוקנת.

נתונים חדשים שמפרסמים חמשת הבנקים הגדולים מראים שגם שבעה חודשים בתוך המלחמה, המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה להנות מהכנסות גבוהות מריבית ומרווחיות חריגה. אלא שבינתיים, הממשלה דחתה אפשרות לפיתוח מנגנון חדש של מיסוי רווחי יתר שעשוי היה לתרום לחלוקה צודקת יותר של העושר וההון בחברה.

בדומה לאוכלוסיות מוחלשות אחרות, לפליטים ולמבקשי מקלט אין גישה למרחבים מוגנים.

את תזכיר החוק צריך לגרוס, ולהקים תחתיו ועדה עם נציגות בולטת, לכל הפחות, של שורדים.ות ופליטים.ות

הוויכוח על הכספים לחרדים הרעיד את הזירה הפוליטית, אך הגידול חסר הגבולות בתקציב הביטחון עובר כמעט מתחת לרדאר. וגידול כזה משמעו פגיעה בשירותים החברתיים, דווקא כאשר המלחמה מייצרת מדי יום צרכים חדשים רבים.

השיעור הגבוה של צעירים חסרי מעש בחברה הערבית מציב אתגרים משמעותיים למדינה, לרבות סכנת התרחבות מעגל האלימות. קיצוצים בתקציבים המיועדים לטפל בבעיה מחמירים את המצב.

כמו בנושא המדיני, גם תקציב המדינה לשנת 2024 לא מספק תוכנית אמינה ליום שאחרי המלחמה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית

במסגרת השינויים המבניים המוצעים לתקציב המדינה 2024 ישנו פרק העוסק בתקציב משרד העבודה, ובתוכו סעיף הכולל שינויים במערך האגף להכשרה מקצועית, הראשון בהם – הפרטה של הפעלת מערך הבחינות. במקום ההצעה שהציע האוצר בחוסר מקצועיות משווע יש לבצע ולהרחיב החלטות ממשלה על גיבוש גוף מתכלל ותקצובו, אשר יחזיק את כל מערך המידע והאסטרטגיה של ההכשרה המקצועית בישראל.

מסמך "אומדן ביצוע התקציב" של משרד האוצר מסביר את הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 בשלושה גורמים: היציאה ממשבר הקורונה; הירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק; והשפעת המלחמה על ההכנסות. אלא שתיאור הגורמים חלקי, ואינו מדויק.