נתונים חדשים שמפרסמים חמשת הבנקים הגדולים מראים שגם שבעה חודשים בתוך המלחמה, המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה להנות מהכנסות גבוהות מריבית ומרווחיות חריגה. אלא שבינתיים, הממשלה דחתה אפשרות לפיתוח מנגנון חדש של מיסוי רווחי יתר שעשוי היה לתרום לחלוקה צודקת יותר של העושר וההון בחברה.
נתונים שפרסמו חמשת הבנקים הגדולים בחודש שעבר מראים שגם שבעה חודשים בתוך המלחמה, המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה להנות מהכנסות גבוהות מריבית ומרווחיות חריגה. מנגנונים שיפקחו וירסנו את הרווחיות החריגה של הבנקים לרבות החלת מיסוי רווחי יתר, עשויים לשרת את האינטרס הציבורי בהוזלת השירותים הבנקאיים בטווח הקצר, ולקדם תיקון צודק בחלוקת העושר במדינה, בטווח הארוך.
נתוני מפקח על הבנקים מראים כי בשנת 2023 רשמו חמשת הבנקים הגדולים שיא היסטורי של הכנסות נטו מריבית ורווח נקי. בשנה זו הסתכמו הכנסותיהם מריבית בסכום של 60 מיליארד ₪, והרווח הנקי הסתכם בסכום שיא של 25.7 מיליארד ₪. שנת 2023 מצטרפת למגמת הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים 2021-2022. בתקופה זו, זינק הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים ביותר מפי 3 (!), מ-8.3 מיליארד ש"ח בשנת 2020, ל-25.7 מיליארד ₪ בשנת 2023 (במחירי 2023).
הכנסות מריבית נטו והרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים, 2012 עד הרבעון הראשון של 2024,לפי שנים, במיליארדי ₪, במחירים קבועים לשנת 2023 (על בסיס מקדם מדד 100=2022)
הרווחיות החריגה של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות מיוחסת בעיקר להעלאות הריבית החדות של בנק ישראל, משיעור אפסי של 0.1% באפריל 2022 ועד לשיעור של 4.75% בסוף 2023. נתוני הדוחות הכספיים שפרסמו חמשת הבנקים הגדולים עבור הרבעון הראשון של שנת 2024 מראים כי גם בשנה הנוכחית, המערכת הבנקאית ממשיכה לרשום רווחי שיא. השוואת נתוני הרבעון הראשון של שנת 2024 לנתוני הרבעון המקביל אשתקד מצביעה אמנם על ירידה של כ-10% בסכום ההכנסות נטו מריבית (במונחים ריאליים) – הכנסות שנותרות גבוהות מאוד בהשוואה לתקופה של טרום העלאת ריבית בנק ישראל – אולם לצידן, העלייה ברווח הנקי של הבנקים נמשכת. ברבעון הראשון של שנת 2024 רושמים חמשת הבנקים הגדולים רווח נקי בגובה של 7.6 מיליארד ₪ (במחירים שוטפים) – עלייה של כ-19% בהשוואה לרווח הנקי ברבעון הראשון אשתקד (כאשר ההשוואה מבוססת על מחירים מתוקננים לרבעון הראשון של שנת 2024: 7.6 מיליארד ₪ השנה לעומת 6.4 מיליארד ₪ אשתקד).
בתגובה לרווחיות החריגה שרשמה המערכת הבנקאית, בשנה האחרונה עלו מספר הצעות להחיל מס חדש על הבנקים, בצורה של מיסוי רווחי יתר. נזכיר כי "רווחי יתר" (excess profits) מוגדרים כרווחים של תאגידים עסקיים שעולים מעל ומעבר לשיעור הרווח הנחשב כסביר לצורך החזר ההשקעה והסיכון הכלכלי הכרוך בה. רווחי יתר מקושרים, על פי רוב, להכנסות חריגות ובלתי צפויות, שמקורן בנסיבות חיצוניות ויוצאות דופן, כמו מלחמות, אסונות טבע, או התפרצות מגפות, וכן לתנאים כלכליים מבניים ובהם ריכוז כוח שוק בקרב תאגידים בודדים או שליטה מונופוליסטית על משאבי טבע. רווחים אלה נתפסים לרוב כרווחים שאינם מוצדקים, שמביאים להגדלת אי-השוויון הכלכלי. בשנים האחרונות הולך ותופס תאוצה השיח בעולם על הנהגת מס רווחי יתר (windfall tax), וזאת על רקע עליית מחירי האנרגיה שחוותה אירופה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, שהביאה לגידול משמעותי ברווחיהן של תאגידי האנרגיה.
כאן אצלנו, לאחר שמשרד האוצר נסוג מעמדתו המקורית להחיל מנגנון של מיסוי רווחי יתר על רווחי הבנקים, נכללה בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בחודש מרץ האחרון הצעה חלופית להעלות את 'מס הרווח' על הבנקים לתקופה זמנית, עד סוף 2025, משיעור של 17% ל-26%.[1] אלא שהצעה זו זכתה להתנגדות תקיפה של ראשי המערכת הבנקאית, שזכו לגיבוי גם מבנק ישראל, והסתיימה בפשרה לפיה הבנקים ישלמו תשלום חד-פעמי לקופת המדינה בגובה של 6% מרווחיהם בשנים 2024-2025, ועד לסכום מירבי של 2.5 מיליארד ₪ (1.2 מיליארד ₪ לשנת 2024, ו-1.3 מיליארד ₪ לשנת 2025)[2].
אמנם טרם ניתן לדעת מה יהיה הרווח הכולל של המערכת הבנקאית בשנת 2024 ומה יהיה שיעור התשלום שישולם מתוך רווח זה, אך ביחס לנתונים האחרונים הקיימים לשנת 2023, ניתן להניח כי הסכום יסתכם באחוזים ספורים בלבד מהרווח הכולל. פשרה זו לא רק שמפספסת הזדמנות להגדיל את הכנסות המדינה, ולהימנע משימוש במקורות הכנסה אחרים שיפגעו בציבור הרחב, כמו למשל העלאת המע"מ, אלא מהווה גם החמצה של הזדמנות לפיתוח מנגנון חדש של מיסוי רווחי יתר בישראל, לחיזוק המנגנונים לפיקוח ולריסון המערכת הבנקאית, ולחלוקה צודקת יותר של העושר וההון בחברה.