בשנים האחרונות ישנה החמרה במצוקות הנפשיות של תושבי המדינה, ובהתאם גם על עליה במספר הביקורים במסגרות השונות לבריאות הנפש. עם זאת, העליה בתקצוב הממשלתי של חלק משירותים אלה אינה "מדביקה" את העליה החדה בצורך ובביקוש

במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, הן ממיסי נדל"ן והן ממכירת קרקע. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בהכנסות, אך תקציב משרד הבינוי והשיכון נותר ללא שינוי משמעותי

השירותים הציבוריים בישראל ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל בארצות אליהן רוצה ישראל להידמות. במהלך שנת 2022 ההוצאה הציבורית במרבית מדינות ה-OECD הצטמצמה, אך הרמה נותרה עדיין גבוהה מזו ששררה ערב התפרצות הקורונה. בישראל, צמצום ההוצאה היה חד יותר, וההוצאה ביחס לתוצר ירדה אף אל מתחת לרמתה לפני הקורונה

בעוד שהעימות המתרגש בימים אלה מבליט את הפערים בין "בייס" ל"אליטות", נקודת המבט התקציבית דווקא חושפת את העובדה שבכל הנוגע למנגנוני המדינה, יש בין השניים מידה גדולה של אינטרסים משותפים

הממונה על השכר במשרד האוצר מוסמך לבחון שאין חריגות שכר במגזר הציבורי, אך הרחבת סמכויותיו עלולה להחליש את זכות השביתה

כיצד סעיף קטן בחוק ההסדרים מקדם מגמות אנטי-דמוקרטיות? מי בעצם שולט בתכנון הדיור? ומה המחירים שכולנו משלמים על כך? מחשבות על "רווח יזמי" בימים של מאבק על דמוקרטיה

ההסללה לא נגמרה, רק השם שלה שונה: עכשיו קוראים לה "הקבץ". הערה על על סעיף "גמישות ניהולית בחינוך" במסגרת חוק ההסדרים 2024-2023

מסמך חדש של מרכז אדוה בשיתוף IATF סוקר את המכשולים הרבים הניצבים בפני שימוש בשירותים פיננסיים בקרב אזרחים ערביים בישראל

הרעיון של פיתוח שירותים למניעת תלות והידרדרות תפקודית של אזרחים ותיקים הוא חיובי. יש לקוות שעצם העלאת הנושא תביא לפיתוח שירותים חדשים ולשיפור הן של מצב הזקנים והן של תנאי ההעסקה של עובדים ועובדות שאמורים.ות לתרום לשיפור הזה

בניגוד לדוקטרינת "השוק החופשי", סעיפי חוק ההסדרים על השוק הפיננסי ושוק הבנקאות מראים שהמדינה מעורבת מאוד בכל הנעשה במשק