מחקר

תקציב הבינוי והשיכון 2024-2023: השקעות המדינה בדיור נמוכות, הכנסות המדינה מנדל"ן גבוהות

במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, הן ממיסי נדל"ן והן ממכירת קרקע. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בהכנסות, אך תקציב משרד הבינוי והשיכון נותר ללא שינוי משמעותי

להורדת המסמך המלא לפרסומים נוספים בנושא

מזה שנים שממשלות ישראל כבר אינן משקיעות תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. במשך כ-15 שנה – 2015-2000 – ידע תקציב משרד הבינוי והשיכון ירידה מתמשכת. מאז הוא שב לגדול, אך לא חזר לרמתו מתחילת שנות ה-2000.

במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מדיור המשיכו לעלות, הן ההכנסות ממיסי נדל"ן (מס רכישה, מס שבח, מס רכוש ומס מכירה) והן הסכומים שמעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה מדי שנה עבור חלקה כבעלים של קרקע המדינה וקרקע רשות הפיתוח. יש לציין שבעוד שהכנסות המדינה ממיסי נדל"ן נכנסות לתקציב המדינה השוטף, הכנסות המדינה מההעברות מרשות מקרקעי ישראל נכנסות לחשבון ההון.

בשני העשורים האחרונים עלו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן עלייה ריאלית מ-4.2 מיליארד ₪ בשנת 2001 ל-12.1 מיליארד ₪ בשנת 2020. בשנת 2021 נרשם זינוק חד וההכנסה הכוללת ממיסים אלו טיפסה ל-18.4 מיליארד ₪. בין השנים 2000 ל-2020, הכנסות המדינה מהעברות רשות מקרקעי ישראל נעו בין כ-100 מיליון ₪ ל-כ5 מיליארד ₪ בשנה, והצטברו לכ-45 מיליארד ₪ במהלך שני העשורים. בשנת 2021 נרשם זינוק חד בסכום שהעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה, שהגיעו לסכום שיא של 14.8 מיליארד ₪ בשנה, כמעט שליש מסך הסכום שהועבר למדינה במהלך שני העשורים האחרונים.

כיום, הסעיף הגדול ביותר בתקציב משרד הבינוי והשיכון הוא הסיוע בשכר דירה. הסיוע ניתן למשקי בית שאין בבעלותם דירה ושעומדים במספר קריטריונים לקבלת הסיוע (קשישים, עולים, נכים, מקבלי קצבת הכנסה וכו'). גובה הסיוע נקבע לפי פרמטרים של קריטריון הזכאות, גיל, מספר הנפשות במשפחה ואזור המגורים. בשנת 2022 עמדה ההוצאה לתשלומי הסיוע בשכר דירה על 2.3 מיליארד ₪, כ-41% מסך תקציב הבינוי והשיכון בשנה זו. בהצעת התקציב לשנים 2023-2024 מתוקצב סכום דומה.

על רקע עליית מחירי השכירות שחלה ב-15 השנים האחרונות, ירד חלקו של הסיוע הממוצע בשכר הדירה החודשי מ-30.1% בשנת 2007 ל-24.4% בשנת 2017. גם בשנת 2022 לא חל שיפור ניכר: אמנם, בין 2017 ל-2022 עלה הסכום החודשי הממוצע עלייה ריאלית – מ-981 ₪ ל-1,043 ₪ – אלא שהעלייה המקבילה בשכר הדירה הממוצע הארצי שחקה את מרבית ההעלאה, ומשקלו של הסיוע בשכר הדירה הממוצע עלה רק במעט, והגיע ל-24.7%.

הביסוס של מדיניות הדיור הממשלתית על סיוע בשכר דירה פגעה באפשרות להרחבה ושיפור הדיור הציבורי בישראל. כחלק ממדיניות "השוק הפרטי", נטשה ממשלות ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחו את הקריטריונים לזכאות והמעיטו או אף ביטלו לחלוטין את ההשקעה התקציבית בבנייה חדשה של דיור ציבורי.

מדיניות זו, שביטלה כמעט לחלוטין את הרחבת מערך הדיור הציבורי תוך צמצומו על-ידי מכירת הדירות הציבוריות לדיירים ולגורמים נוספים, הביאה לירידה במספרן של דירות הדיור הציבורי, מכ-107 אלף דירות בשנת 1998, לכ-53 אלף בשנת 2020. ירידה זו באה לידי ביטוי גם בירידה בשיעור הדירות הציבוריות מתוך סך הדירות בישראל, משיעור של 6% בשנת 1998, לשיעור של 3.5% בשנת 2008 ועד לשיעור של כ-2.5% בשנת 2018.

תקציב הדיור הציבורי (נטו) של משרד הבינוי והשיכון כולל את ההוצאות שמוציא המשרד לרכישה ולתחזוקה של דירות הדיור הציבורי ולמימון הסכמי הניהול עם החברות המשכנות ('עמידר', 'עמיגור' ועוד). מנגד, התקציב כולל גם את הכנסות המדינה משכר הדירה שמשלמים דיירי הדיור הציבורי, ואת הסכומים המתקבלים ממכר דירות הדיור הציבורי.

בעשור האחרון הייתה ההשקעה נטו של משרד הבינוי והשיכון בדיור הציבורי נמוכה יחסית, ועמדה על סכום של כ-300 עד 500 מיליון ₪ בשנה בלבד.

בשנים 2014 ו-2015 נרשמה הוצאה כוללת שלילית, כאשר ההכנסות של משרד הבינוי והשיכון משכר דירה של דיירי הדיור הציבורי וממכר דירות הייתה גבוהה יותר מההוצאה בפועל על רכישה ותחזוקה של דיור ציבורי. לפי נתוני מבקר המדינה, בשנים 2015-2014 נמכרו 2,344 דירות ו-2,060 דירות (בהתאמה), מספר גבוה במיוחד ביחס לעשור האחרון, בעוד שמספר הדירות שנרכשו בשנים אלו היה קטן בהרבה, 5 דירות בלבד בשנת 2014 ו-270 דירות בשנת 2015.

בשנת 2021 עמדה ההוצאה בפועל נטו בתקציב הדיור הציבורי על סכום של 222 מיליון ₪, כעשירית מהסכום שהוציא משרד הבינוי והשיכון על תשלומי סיוע בשכר דירה בשנה זו. בהצעת התקציב לשנים 2024-2023 לא צפוי שינוי מהותי בסעיף הדיור הציבורי, כאשר ההוצאה נטו מתוקצבת ל-213 מיליון ₪ בשנת 2023, ול-285 מיליון ₪ בשנת 2024 (במחירים קבועים לשנת 2022).

אחד מסעיפי ההוצאה המרכזיים בסעיף הדיור הציבורי הוא הוצאות התחזוקה של דירות הדיור הציבורי, הממומנת על-ידי משרד הבינוי והשיכון ומבוצעת בפועל על-ידי החברות המשכנות. אלא שמזה שנים שתחזוקת הדיור הציבורי אינה מתוקצבת כראוי, ומצבן התחזוקתי של דירות ציבוריות רבות הוא לקוי ביותר.

לפי הערכה שמסרה חברת 'עמידר' למבקר המדינה, התקציב השנתי הנדרש לתחזוקה ראויה של דירות הדיור הציבורי עומד על כ-400 מיליון ₪ בשנה. בפועל, התקציב העומד לרשות תחזוקת הדיור הציבורי נמוך בהרבה: בעוד שבין שנת 2015 ל-2016 עלתה ההוצאה עבור תחזוקת הדיור הציבורי מכ-92 מיליון ₪ לכ-214 מיליון ₪, משנת 2017 חזר הסכום לרדת, והגיע לשפל של כ-91 מיליון ₪ בשנת 2021 (כל הנתונים במחירים קבועים לשנת 2022).

לכל המסמכים בסדרה לניתוח תקציב המדינה:

ניתוח תקציב 2024-2023: עיקרי התקציב והשירותים החברתיים

תקציב שירותי בריאות הנפש 2024-2023: פער כביר בין הצורך לשירותים

מבט מגדרי על תקציב המדינה וחוק ההסדרים 2024-2023

תקציב משרד הבריאות 2024-2023: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל"תוספת חמצן"

תקציב פיתוח התחבורה 2024-2023: חזרה להגדלת הגירעון התשתיתי