לאורך העשור הקודם היקף ההשקעה בתשתיות תחבורה, ובפרט בתחבורה ציבורית, עלה במהירות. אך בעשור הנוכחי המגמה משתנה – הגידול החד בתקציבי הפיתוח התמתן ואף ניתן לזהות ירידה בהיקף ההשקעה בהצעת התקציב הנוכחי

השירותים הציבוריים בישראל ממומנים ברמה נמוכה מן המקובל בארצות אליהן רוצה ישראל להידמות. במהלך שנת 2022 ההוצאה הציבורית במרבית מדינות ה-OECD הצטמצמה, אך הרמה נותרה עדיין גבוהה מזו ששררה ערב התפרצות הקורונה. בישראל, צמצום ההוצאה היה חד יותר, וההוצאה ביחס לתוצר ירדה אף אל מתחת לרמתה לפני הקורונה

בעוד שהעימות המתרגש בימים אלה מבליט את הפערים בין "בייס" ל"אליטות", נקודת המבט התקציבית דווקא חושפת את העובדה שבכל הנוגע למנגנוני המדינה, יש בין השניים מידה גדולה של אינטרסים משותפים

בעוד שיעור ההרוגים מתאונות בענף הבנייה בישראל כפול מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי, המדינה פועלת בחסכנות בכל הנוגע להקצאת תקציבים במנגנונים שיצמצמו תאונות אלו

ההשלכות המגדריות של חוק ההסדרים והתוכנית הכלכלית לשנים 2024-2023

הצעת חוק ההסדרים חסרה התמודדות משמעותית עם הבעייה העיקרית של החברה הישראלית: אי השוויון

הדמוקרטיה הישראלית הינה דמוקרטיה חלשה החסרה גם כך מרכיבים מרכזיים של משטר דמוקרטי ראוי. הממשלה בתמיכת מפלגות הקואליציה מנסה לחולל בישראל הפיכה משטרית רדיקלית, שלאחריה יווצר כאן משטר אוטוריטרי

הערות על הצעת ראש הממשלה נתניהו לתיקון חוק "הקרן לאזרחי ישראל"

ההתמקדות במחירי האנרגיה והמזון מטשטשת את העובדה שבישראל ההתייקרויות החריפות ביותר בעשור האחרון היו בתחומים אחרים – חינוך, בריאות ובעיקר דיור

מסמך זה מציג מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2022-2021 ועל פרק הטבות המס המופיע במסמך "עיקרי התקציב" לשנים אלו. המסמך יתייחס בעיקר לסעיפים שיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים