הערות על הצעת ראש הממשלה נתניהו לתיקון חוק "הקרן לאזרחי ישראל"

ההתמקדות במחירי האנרגיה והמזון מטשטשת את העובדה שבישראל ההתייקרויות החריפות ביותר בעשור האחרון היו בתחומים אחרים – חינוך, בריאות ובעיקר דיור

מסמך זה מציג מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2022-2021 ועל פרק הטבות המס המופיע במסמך "עיקרי התקציב" לשנים אלו. המסמך יתייחס בעיקר לסעיפים שיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים

החלטת ממשלה משנת 2014 מחייבת את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את תקציביהם מנקודת מבט מגדרית. אך בתקציב המדינה לשנים 2022-2021 רבים ממשרדי הממשלה אינם עומדים בחובתם להציג ניתוח מגדרי ראוי של תקציביהם

ניתוח תקציב המדינה לשנים 2022-2021 מראה כי ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהיתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת

מגפת הקורונה מצאה את השירותים החברתיים ובראשן מערכת הבריאות כשהם מורעבים, לאחר שנים של תקצוב חסר. אל מול המגפה הממשלה הגדילה נקודתית את הוצאותיה, אולם התקציב המוצע ל-2022 חוזר למצב ערב הקורונה, לשירותים ציבוריים מורעבים

המסמך בוחן את המגמות בתקציב משרד הבינוי והשיכון ומראה כי בשני העשורים האחרונים ממשלות ישראל אינן משקיעות תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג. מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה

משרד האוצר רוקן מתוכן את רעיון התקצוב המגדרי. עבודתם של הארגונים הפמיניסטיים לא תמה לעולם. גם כשאנו רושמות לעצמנו הישג, עדין עלינו לפקח ולהיאבק על אופן היישום שלו.

קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה

מה עומד מאחורי צמד המילים הנוצצות "גמישות ניהולית" בפרק החינוך בחוק ההסדרים? לכאורה, עידן חדש של יצירתיות, חדשנות וגיוון פדגוגי. בפועל, משהו הדומה לבריחה מאחריות