הסכסוך המתמשך פוגע בישראל גם מבחינה חברתית-כלכלית, משפיע לרעה על רמת החיים של הישראלים ותורם להעמקת אי-השוויון. מה חושב על כך הציבור בישראל?

המסמך מצביע על כיוונים לשינוי מדיניות המיסוי בישראל, שינוי שיאפשר מימון ראוי והולם של שירותי המדינה ויתרום לשדרוג רמת החיים של כלל התושבים. זאת, תוך כדי עיצוב של מערכת המיסוי כך שהיא כשלעצמה תאפשר קידום של השוויון בחברה

צעדים להפחתת המע"מ ולהעלאת המיסוי על החזקים ביותר, יחד עם צעדים נוספים להרחבת מערך הביטחון הסוציאלי, יוכלו להקל על משפחות מעוטות הכנסה שהן הנפגעות העיקריות בזמן משבר הקורונה, ובמקביל לשמור ואף להגדיל את הכנסותיה של המדינה ובכך לשפר את יכולתה להתמודד עם נזקי המשבר

כתוצאה ממשבר הקורונה, לצד הגידול בעוני והצטרפותם של משקי בית חדשים לסביבת העוני, צפויה גם הצטמקות נוספת של המעמד הבינוני תוך גידול משמעותי באי-השוויון בישראל

הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים כוללת סימנים מדאיגים להמשך המגמה של הפרטה במערכת הבריאות הציבורית

תוכנית המענקים עליה הכריז ראש הממשלה היא הבלחה חד פעמית של חסד שלטוני, מבלי שהיא תשתלב באסטרטגיה ממשלתית ברורה. זוהי תוצאה של כלכלה תלת-ראשית: טלאי על טלאי במקום מדיניות

הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים מעלה תחושה שהיא נכתבה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה ואי אפשר למצוא בה ולו מילה על שירותי בריאות הציבור

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והכיבוש גובים מחירים כבדים מאוד משני הצדדים. הפלסטינים משלמים את המחיר הגבוה ביותר, אבל גם אנחנו משלמים מחיר כבד על התמשכות הסכסוך והכיבוש. כיצד?  ואיך זה קשור לקורונה?

המחיר שהפלסטינים וגם אנחנו הישראלים נשלם בעקבות מהלך הסיפוח יהיה כבד מאוד. עדיין לא מאוחר לעצור את האיוולת והעוול

כלכלת ישראל רגישה לשילוב בין משברים עולמיים ובין משברים מקומיים, הנגרמים ע"י העימותים האלימים עם הפלסטינים. סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים והפלסטינים כאחד