תוכנית המענקים עליה הכריז ראש הממשלה היא הבלחה חד פעמית של חסד שלטוני, מבלי שהיא תשתלב באסטרטגיה ממשלתית ברורה. זוהי תוצאה של כלכלה תלת-ראשית: טלאי על טלאי במקום מדיניות

הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים מעלה תחושה שהיא נכתבה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה ואי אפשר למצוא בה ולו מילה על שירותי בריאות הציבור

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והכיבוש גובים מחירים כבדים מאוד משני הצדדים. הפלסטינים משלמים את המחיר הגבוה ביותר, אבל גם אנחנו משלמים מחיר כבד על התמשכות הסכסוך והכיבוש. כיצד?  ואיך זה קשור לקורונה?

המחיר שהפלסטינים וגם אנחנו הישראלים נשלם בעקבות מהלך הסיפוח יהיה כבד מאוד. עדיין לא מאוחר לעצור את האיוולת והעוול

כלכלת ישראל רגישה לשילוב בין משברים עולמיים ובין משברים מקומיים, הנגרמים ע"י העימותים האלימים עם הפלסטינים. סיפוח צפוי להעמיק את המשבר הכלכלי וירע את מצבם של הישראלים והפלסטינים כאחד

הרעיון של הטלת מס עושר הוא ראוי בהחלט, במסגרת מדיניות ארוכת טווח של הפחתת עושרם של העשירים וקידום השוויון. אצלנו ובעולם כולו

משבר 2008 מלמד כי ההנחה שהבטחת עושרם של התאגידים תחלחל למטה שגויה, ובפועל היא משרתת בעיקר אותם ואת המנהלים הבכירים

לקחי הקורונה – דו"ח ביניים, נייר קצר מאת ד"ר שלמה סבירסקי

על רקע משבר הקורונה אפשר למשל, לשם המחשה, להעניק לכל תושב ולכל מי שמקור המחיה העיקרי שלו נמצא בישראל סכום חודשי השווה לשכר המינימום כיום – 5,300 ₪, למשך שלושה חודשים

בצל משבר הקורונה, גם כלכלות שוק מובהקות כמו ארה"ב ובריטניה משליכות את העקרונות הניאו-ליברליים ומגבשות חבילות סיוע במאות מיליארדים כדי להציל את הכלכלה והאזרחים. רק בישראל נשארנו מאחור