הדו"ח השנתי של מרכז אדוה | הנתונים המוצגים במסמך קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם | בדור האחרון הלכה והתהוותה שכבה של ישראלים עשירים מאוד, אשר משתמשים בעושרם להבטחת מעמדם

האוצר משתמש לא פעם בהעלאת שיעור המע"מ ככלי מרכזי להגדלת הכנסות המדינה. אלא שפתרון זמני זה מרחיב את אי-השוויון בין משקי הבית בישראל

ללא מסים אין מנגנון מדינה, וללא מנגנון מדינה אין תשתיות ושירותים המהווים בסיס לפעילות הכלכלית כולה: המדינה היא זו המייצרת את זכות הקניין ומגנה עליו, והיא גם זו המייצרת ומאפשרת את התשתיות ואת השירותים שאפשרו לעובד להשיג את הכנסתו מלכתחילה

מסמך זה מציע כי בבואנו לבחון את תקציב המדינה, בעת שהוא מוגש לאישור הכנסת, עלינו לשאול לא רק האם הוא כולל מנועי צמיחה אלא גם האם הוא כולל מנועי שוויון

הסרת תוכנית המתאר הארצית מסדר יומו של קבינט הדיור היא דוגמא לאופן שבו הרחבת מפעל ההתנחלויות בא על חשבון קידום הרווחה של כלל האוכלוסייה בתוך הקו הירוק, כך ש'סיפוח' דוחק 'פיתוח'

המסמך מציע מבט מחודש על השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני על החברה הישראלית, ומעמיד זה מול זה שני מפעלי התיישבות ישראליים: עיירות הפיתוח וההתנחלויות

פרק חמישי בהשתתפות ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, במסגרת סדרת הסרטונים של מרכז אדוה על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני

פרק שלישי, בהשתתפות נעמה לזימי, במסגרת סדרת סרטונים על המחיר החברתי-כלכלי שמשלמת החברה הישראלית בגין התמשכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני

מעמד בינוני חזק נחשב לבסיס לדמוקרטיה ליברלית ופיתוח כלכלי המשרת את כל שכבות האוכלוסייה. כיום בישראל, הסיכוי של משקי בית עם ילדים להשתייך לרובד הבינוני, קטן יותר מבעבר

מסמך זה עוסק בכלכלת הטיפול בישראל ומתמקד בשני מקרי מבחן: טיפול בילדים וטיפול בקשישים. על בסיס שני מקרים אלו, נבחנים דפוסי ההשקעה, ציבורית ופרטית, והצעדים הנדרשים על מנת לעבור למודל של כלכלת טיפול הוגנת