המיסוי הנמוך הנהוג בישראל פוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות ומיטיב עם עשיריה, שמספרם הולך ומתרבה בעקביות בעשורים האחרונים. כדי לחלץ את המדינה מרעב תקציבי, יש לדבר עכשיו על מס עושר ומסי ירושה ועזבון • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

חסכונות פנסיוניים לא נועדו לפתח את שוק ההון אלא להבטיח פנסיה לעובדים ולעובדות. אלא שטיוטת תקציב המדינה לשנים 2021-22 כוללת הצעה המאיימת להפוך ביטחון פנסיוני לאי-ביטחון פנסיוני

בגלל תקציב חברתי נמוך ותקצוב חסר של שירותים אזרחיים כמו חינוך, רווחה, בריאות או דיור, רמת החיים בישראל נמוכה, יחסית למערב. למה אנחנו שותקים ומה ניתן לעשות • טור נוסף בסדרה על חוק ההסדרים ותקציב המדינה המתפרסמת באתר העוקץ

בעוד שבענף ההייטק השכר מוקפץ במעלה הסולם ומצמיח מיליונרים חדשים, בתחתית הסולם יש שחיקה עקבית של קצבאות המוסד לביטוח לאומי • טור ראשון בסדרה באתר העוקץ על חוק ההסדרים ותקציב המדינה

יש לברך את בנק ישראל על התמדתו בהמלצה לנהוג במדיניות תקציבית מרחיבה, במטרה להעלות את רמת החיים של הישראלים לרמה מערב אירופית. גם בסוגיית מערכת החינוך נוקט הבנק עמדה מבורכת, כאשר הוא מצביע על הצורך לשפר את איכותה. אך בבואו לדון באמצעים מעשיים הוא נוקט עמדה צרת אופקים

העלאת הצמיחה וגידול בפריון הם לכאורה שינויים כלכליים גרידא, אלא שעל מנת שיתחוללו נדרשים שינויים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח. מן הראוי כי הממשלה החדשה תתרום לקידומם

עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ממרכז אדוה, בתוכנית "24 היום שהיה" עם טלי ליפקין-שחק, בעקבות הידיעות על מועמדותו של אש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל, לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה

העושר, הנתפס בדרך כלל כעניין אישי ופרטי ביותר, מרגע שהוא חוצה רף מסוים, הוא הופך להיות סוגייה ציבורית

מגפת הקורונה הביאה ארגונים כלכליים ובינלאומיים לשקול העלאת מסים מסוגים שונים, ביניהם מס עושר. נקווה שהבריזה החלשה שרק עתה החלה לנשב אצלנו – בכיוון של מיסוי גבוה יותר על עשירי ישראל – תלך ותתחזק

לאחר הקורונה, דורשי העבודה צריכים השקעה ממוקדת וארוכת טווח, ולא שלילת דמי אבטלה והאשמות לפיהן 'התאהבו בחל"ת'