מגפת הקורונה הביאה ארגונים כלכליים ובינלאומיים לשקול העלאת מסים מסוגים שונים, ביניהם מס עושר. נקווה שהבריזה החלשה שרק עתה החלה לנשב אצלנו – בכיוון של מיסוי גבוה יותר על עשירי ישראל – תלך ותתחזק

השוק החופשי התחרותי לכאורה יצר מפלצות תכנון מרכזי חסרות תקדים. לא סוציאליסטים יצרו אותן, אלא טייקונים קפיטליסטיים למהדרין. מיסוי העושר יאפשר להציב סייג ליכולתם של טייקונים אלה לקבוע את יעדי הפיתוח הציבוריים

המסמך מצביע על כיוונים לשינוי מדיניות המיסוי בישראל, שינוי שיאפשר מימון ראוי והולם של שירותי המדינה ויתרום לשדרוג רמת החיים של כלל התושבים. זאת, תוך כדי עיצוב של מערכת המיסוי כך שהיא כשלעצמה תאפשר קידום של השוויון בחברה

צעדים להפחתת המע"מ ולהעלאת המיסוי על החזקים ביותר, יחד עם צעדים נוספים להרחבת מערך הביטחון הסוציאלי, יוכלו להקל על משפחות מעוטות הכנסה שהן הנפגעות העיקריות בזמן משבר הקורונה, ובמקביל לשמור ואף להגדיל את הכנסותיה של המדינה ובכך לשפר את יכולתה להתמודד עם נזקי המשבר

הרעיון של הטלת מס עושר הוא ראוי בהחלט, במסגרת מדיניות ארוכת טווח של הפחתת עושרם של העשירים וקידום השוויון. אצלנו ובעולם כולו

האוצר משתמש לא פעם בהעלאת שיעור המע"מ ככלי מרכזי להגדלת הכנסות המדינה. אלא שפתרון זמני זה מרחיב את אי-השוויון בין משקי הבית בישראל

מבט מגדרי על סעיפים נבחרים מחוק ההסדרים לשנת 2019 ועל פרק הטבות המס המופיע במסמך עיקרי התקציב לשנת 2019. המסמך מתייחס בעיקר לסעיפים שיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים

דיון בגורם נוסף המשפיע על שוק הדיור ומחירי הנדל"ן: הצטברות של משאבים כספיים בידי מעטים

נייר עמדה המוגש לצוות הבדיקה לעניין ההטבות על-פי החוק לעידוד השקעות הון מטעם המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים

ההשלכות של הפחתת המסים, על ציבור הנשים והגברים בישראל משנת 2003